פרשת טלגראס

בוט הגזע: מה מתועד על הבוטים של טלגראס

שכבת הבוטים של רשת 2019 — מה היא עשתה לפי הדיווח, מה קרה לה כשהמשטרה השתלטה על אחד מהם, ומה לא מצאנו על הביטוי "בוט הגזע" בכלל.

נכתב על ידי
בני קראוס
עורך האתר
תאריך פרסום
אורך
5 דקות קריאה

מה מצאנו כשחיפשנו את הביטוי

"בוט הגזע" מוקלד הרבה. הוא גם אחד מהביטויים שהאתר המתחרה בונה עליהם שלושה עמודים.

עברנו על סדרת המקורות שהאתר הזה מצטט על הפרשה — הדיווח העיתונאי מהתקופה שבין מרץ לאוקטובר 2019, והדיווח על ההליכים הפליליים עד 2025 — ולא מצאנו בהם בוט שנקרא כך.

זה לא אומר שהביטוי מומצא, וזה גם לא אומר שהוא מתאר משהו קיים. זה אומר בדיוק דבר אחד: לאתר הזה אין מקור שמתעד בוט בשם הזה, ולכן הוא לא מתאר אחד. עמוד שהיה ממציא לביטוי היסטוריה כדי למלא מקום היה עושה בדיוק את מה שהאתר הזה קם כדי לא לעשות.

מה שכן מתועד, בפירוט ובתאריכים, הוא שכבת הבוטים של הרשת. זה מה שיש כאן.

שכבת הבוטים: מה נכתב עליה, ומתי

ב-12 במרץ 2019, ביום שבו יצא גל המעצרים, פרסמה וואלה טכנולוגיה סקירה של אופן הפעולה של הרשת. בתוך התיאור המבני — ערוץ כיוונים ראשי, ערוצים אזוריים, קבוצת דירוגים — מופיעה גם שכבת הבוטים: בוטים ששלחו למשתמש "תפריט".

זה כל מה שהדיווח אומר על תפקודם, וזה כל מה שנאמר כאן עליהם. אין באתר הזה שם של בוט, אין קישור, אין כתובת, אין צילום מסך ואין תיאור הפעלה — לא של בוט היסטורי ולא של בוט כלשהו בהווה.

מה שכן שווה לומר הוא למה שכבה כזאת נבנתה. בוט הוא תוכנה שרצה בתוך אפליקציית מסרים ומגיבה להודעות בלי מפעיל אנושי; זו טכנולוגיה כללית לגמרי, שמשמשת שירותי לקוחות, ארגוני חדשות וקהילות. ההגדרה עצמה נמצאת במילון המונחים של הפרשה. מה שהוסיפה השכבה הזאת לרשת של 2019 לא היה סודיות אלא קנה מידה: תפריט אוטומטי מטפל בבקשות רבות בלי שאדם יענה לכל אחת. הצד המבני שלצידו — החלוקה לערוצים — מתואר בטלגראס כיוונים לפי אזור, והמילה עצמה בטלגראס כיוונים.

למה הבוט הופיע בסיפור של כתב אישום

ב-18 באפריל 2019 דווח על הגשת כתבי אישום נגד 27 איש. שני פרטים בדיווח הזה חשובים לעמוד הזה, ושניהם מנוסחים כטענות של התביעה מפני שזה מה שהם היו באותו שלב:

  • הנאשמים תוארו כמנהלים, לא כסוחרים.
  • לארגון יוחסו מחלקות, ובהן אימות סוחרים, רכש ושליחויות.

הצירוף של שני הפרטים האלה הוא ההסבר לשאלה למה תשתית טכנית בכלל מגיעה לכתב אישום. כשהטענה היא ניהול של מבנה מתמשך, הכלים שמפעילים את המבנה — ערוצים, מחלקות, ממשקים — הם חלק מהתיאור של המבנה. הם לא הופכים למה שנקרא בשפה המשפטית "עבירה" בזכות עצמם; הם ראיה לטענה על ארגון.

ההליך עצמו נמשך כחמש שנים. במאי 2024 הורשע מייסד הרשת בעבירה של ניהול ארגון פשיעה ונידון לשמונה שנות מאסר, וביולי 2024 דווח על הסדרי טיעון עם 15 נאשמים, שמונה מהם ל-22 חודשי מאסר. הפירוט המלא, כולל הטענות שנדחו ואלה שהתקבלו, נמצא בההליך המשפטי בפרשה.

מה קרה לשכבה הזאת

בוט אחד מתועד כמי שנלקח. ב-17 במרץ 2019, חמישה ימים אחרי גל המעצרים, דיווחה וואלה טכנולוגיה שהמשטרה הסירה את אתר האינטרנט של הרשת — שאוחסן על שרתים בישראל — והשתלטה על בוט טלגרם ישן, שבו הוצגה ההודעה "ערוץ זה הוסר על ידי משטרת ישראל עקב פעילות פלילית".

על שאר השכבה אין בידינו דיווח שמתאר סגירה. מה שיש הוא תיאור של מה שקרה לשוק כולו: תחקיר ynet מ-29 באוקטובר 2019, כשבעה חודשים אחרי המעצרים, תיאר שוק שהתפורר לקבוצות רבות בטלגרם במקום זירה מרכזית אחת.

ההבחנה בין שתי הפסקאות האלה היא כל ההבדל בין תיעוד לבין ניחוש, ולכן היא נכתבת ולא מטושטשת. מה שנשאר אחרי 2019 מתואר במה קרה אחרי המעצרים.

ההנחה שהבוט הגן על מישהו — ומה שהחקירה בפועל הראתה

בשיח סביב הפרשה חוזרת ההנחה שממשק אוטומטי בתוך אפליקציה מוצפנת הוא שכבת הגנה. הדיווח מהתקופה מצביע לכיוון ההפוך.

ב-13 במרץ 2019, יום אחרי גל המעצרים, דיווח כלכליסט שהמשטרה לא פיצחה את הצפנת האפליקציה. ההסבר שצוטט שם היה ש"רק הצינור מוצפן", בעוד ההודעות על מכשיר הקצה עצמו אינן מוצפנות. החקירה, לפי אותו דיווח, נבנתה משלושה מקורות אחרים לגמרי: מכשירים שנתפסו, מאגר סוחרים שדלף, והצלבת מספרי טלפון.

המסקנה המעשית מזה פשוטה ולא נעימה למי שמחפש היום ממשק: ממשק אוטומטי אינו אנונימיות. הוא מייצר תעבורה, הוא מייצר רשומות, והוא נשען על מכשירים שאפשר לתפוס.

מה שממשק לא משנה

פקודת הסמים המסוכנים מנסחת את האיסורים שלה במונחי מעשה, לא במונחי ניסוח ולא במונחי ממשק. סעיף 7(א) אוסר החזקה ושימוש. סעיף 13 אוסר מסחר והספקה "בין בתמורה ובין שלא בתמורה". סעיף 14 אוסר תיווך בפעולה אסורה לפי סעיף 13.

אין בפקודה סעיף שמבחין בין עסקה שנעשתה בשיחה לבין עסקה שנעשתה מול תפריט אוטומטי, ואין בה הקלה למי שלא דיבר עם אדם. החשיפה של הקונה עצמו, שאינה משתנה בשום כיוון בגלל תוכנה, מפורטת בעונש על קניית קנאביס.

יש עוד דבר שממשק לא משנה, והוא פחות משפטי ויותר מעשי: תפריט אוטומטי לא יודע דבר על החומר. שם, מספר ותמונה במסך אינם הרכב מוצהר, אינם מספר אצווה ואינם בדיקת מעבדה. שקיות רפואי ללא מרשם מפרט מה בדיוק חסר שם, ולמה זו לא שאלה של אמון במי שבצד השני.

מה הדף הזה נותן ומה לא

נותן: מה מתועד על שכבת הבוטים ומתי, מה קרה לבוט אחד ב-17 במרץ 2019, למה תשתית מגיעה לכתב אישום, מה החקירה בפועל נשענה עליו, ומה לא מצאנו על הביטוי "בוט הגזע".

לא נותן: שם, כינוי, קישור, ערוץ, קבוצה, אתר, מחיר, זמינות או "לאן זה עבר". לא בעבר, לא בהווה, ובשום ניסוח.

הזירה היחידה בתחום הזה שמישהו מפרסם בשמו, מתחזק ואחראי עליה היא רשימת בתי המרקחת שמשרד הבריאות אישר לניפוק קנביס רפואי. איך היא עובדת בפועל — מה נדרש בדלפק, מה הרוקח בודק, מה להביא — מוסבר באיך ניפוק קנביס רפואי עובד. זו לא החלפה מנומסת לשאלה שנשאלה; זו התשובה היחידה בתחום הזה שיש לה כתובת, תאריך עדכון ומישהו שאחראי לה.

הרקע המלא לפרשה, מהמעצרים ועד ההרשעה, נמצא בפרשת טלגראס.

שאלות נפוצות

מה זה בוט הגזע?

בסדרת המקורות שהאתר הזה מצטט — הדיווח העיתונאי מהתקופה שבין מרץ לאוקטובר 2019 והדיווח על ההליכים הפליליים — לא מצאנו בוט שנקרא כך. לכן אין כאן תיאור של בוט בשם הזה, ואין כאן טענה שהוא היה קיים או שאיננו קיים. מה שכן מתועד היא שכבת בוטים שפעלה ברשת ב-2018-2019: בוטים ששלחו למשתמש "תפריט", כפי שתיארה כתבת וואלה טכנולוגיה מ-12 במרץ 2019, ובוט ישן אחד שהמשטרה השתלטה עליו חמישה ימים לאחר מכן.

מה עשו הבוטים של טלגראס?

לפי הדיווח מיום גל המעצרים, הם היו שכבת הממשק. במקום שיחה בין שני אנשים, המשתמש קיבל מבוט "תפריט" ויכול היה להתקדם בתהליך מולו. זהו התיאור שקיים בדיווח, והוא כל מה שנאמר כאן על תפקודם. אין באתר הזה שם של בוט, קישור, כתובת או תיאור הפעלה, לא היסטורי ולא עדכני.

האם המשטרה סגרה את הבוטים?

בוט אחד מתועד. ב-17 במרץ 2019, חמישה ימים אחרי גל המעצרים, דיווחה וואלה טכנולוגיה שהמשטרה הסירה את אתר האינטרנט של הרשת — שאוחסן על שרתים בישראל — והשתלטה על בוט טלגרם ישן, שבו הוצגה ההודעה "ערוץ זה הוסר על ידי משטרת ישראל עקב פעילות פלילית". על שאר השכבה אין בידינו דיווח שמתאר סגירה, ותחקיר ynet מאוקטובר 2019 תיאר שוק שהתפצל לקבוצות רבות במקום זירה מרכזית אחת.

בוט מקשה על המשטרה להגיע לאנשים?

הראיה שקיימת מצביעה על ההפך מהאינטואיציה. כלכליסט דיווח ב-13 במרץ 2019 שהחקירה לא נבנתה על שבירת הצפנת האפליקציה אלא על מכשירים שנתפסו, על מאגר סוחרים שדלף ועל הצלבת מספרי טלפון, וציטט את ההסבר ש"רק הצינור מוצפן" בעוד ההודעות על מכשיר הקצה אינן מוצפנות. ממשק אוטומטי אינו אנונימיות, ובפועל הוא גם מייצר תיעוד.

האם השימוש בבוט משנה את מעמדו המשפטי של הקונה?

לא. פקודת הסמים המסוכנים מנסחת את האיסורים במונחי מעשה ולא במונחי ממשק. סעיף 7(א) אוסר החזקה ושימוש, סעיף 13 אוסר מסחר והספקה "בין בתמורה ובין שלא בתמורה", וסעיף 14 אוסר תיווך בפעולה אסורה לפי סעיף 13. אין בפקודה סעיף שמבחין בין עסקה שנעשתה בשיחה לבין עסקה שנעשתה מול תפריט אוטומטי.

האתר הזה נותן גישה לבוט כלשהו?

לא, ולא ייתן. אין כאן שם של בוט, ערוץ, קבוצה, אתר או משתמש, אין קישור ואין מחיר, לא לעבר ולא להווה. העמוד מתעד מה נכתב על שכבת הבוטים של רשת שפורקה ב-2019 ושמייסדה הורשע ב-2024, ומפנה למפת הניפוק המורשית של משרד הבריאות — הזירה היחידה בתחום הזה שמישהו מפרסם בשמו ואחראי לה.

מקורות

8

כל קביעה משפטית או רפואית בעמוד הזה נשענת על מקור ראשוני. הקישורים נבדקו בתאריך המצוין.

  1. בעקבות חקירת הסמים: כל מה שאתם צריכים לדעת על טלגרם וטלגראס
    וואלה טכנולוגיהנבדק

    כתבת עמית לאגו, פורסמה ביום גל המעצרים. המקור לשכבת הבוטים: בוטים ששלחו למשתמש "תפריט", לצד "ערוץ הכיוונים הראשי" וערוצים אזוריים ו"קבוצת דירוגים". דמי הפרסום החודשיים המפורטים בכתבה אינם מובאים כאן, לפי מדיניות ההיקף של האתר.

  2. פרשת טלגראס: המשטרה הסירה את האתר והשתלטה על אחד מהבוטים בטלגרם
    וואלה טכנולוגיהנבדק

    חמישה ימים אחרי גל המעצרים. המשטרה הסירה את אתר האינטרנט של הרשת, שאוחסן על שרתים בישראל, והשתלטה על בוט טלגרם ישן, שבו הוצגה ההודעה "ערוץ זה הוסר על ידי משטרת ישראל עקב פעילות פלילית".

  3. פרשת טלגראס: המשטרה לא פיצחה את הצפנת האפליקציה
    כלכליסטנבדק

    "רק הצינור מוצפן... ההודעות על מכשיר הקצה לא מוצפנות". החקירה נבנתה ממכשירים שנתפסו, ממאגר סוחרים שדלף ומהצלבת מספרי טלפון, ולא משבירת ההצפנה. משמש כאן לנקודה אחת: ממשק אוטומטי אינו שכבת הגנה.

  4. כתבי אישום נגד 27 מ"מנהלי רשת טלגראס"
    ynetנבדק

    27 נאשמים שתוארו כמנהלים ולא כסוחרים. פירוט המחלקות שיוחסו לארגון בכתבי האישום, ובהן אימות סוחרים, רכש ושליחויות. שם התיק בפרקליטות: "תיק 420". כל תיאור מחלקה כאן הוא טענה בכתב אישום.

  5. מלחמות הטלגראס
    ynetנבדק

    תחקיר של שוש מולה, כשבעה חודשים אחרי גל המעצרים. מתאר את התפצלות השוק לקבוצות רבות בטלגרם במקום זירה מרכזית אחת. משמש כאן לנקודה אחת: המבנה המרוכז, ובכללו שכבת הבוטים שלו, חדל להתקיים כמבנה אחד.

  6. מייסד טלגראס הורשע בניהול ארגון פשיעה ונידון לשמונה שנות מאסר
    הארץנבדק

    בית המשפט המחוזי מרכז. הרשעה בעבירה של ניהול ארגון פשיעה, שמונה שנות מאסר, בתום הליך שנמשך כחמש שנים.

  7. הסדר טיעון בפרשת "טלגראס": כשנתיים מאסר ל-8 נאשמים
    ynetנבדק

    15 נאשמים בהסדרי טיעון; שמונה מהם ל-22 חודשי מאסר, אחרים לעונשים קלים יותר ובהם עבודות שירות. הכתבה מונה 28 כתבי אישום בתיק.

  8. פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 — סעיפים 7, 13, 14
    ויקיטקסט — נוסח מלאנבדק

    סעיף 7(א): "לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל". סעיף 13 אוסר מסחר והספקה "בין בתמורה ובין שלא בתמורה", וסעיף 14 אוסר תיווך בפעולה אסורה לפי סעיף 13. משמש כאן להראות שהאיסורים מנוסחים במונחי מעשה, ולכן ממשק אוטומטי אינו משנה דבר במעמדו של מי שמפעיל אותו או של מי שמשתמש בו.