התשובה הקצרה
THC הוא הקנבינואיד שאחראי להשפעה המשכרת. CBD הוא קנבינואיד אחר מאותו צמח שאינו מייצר את ההשפעה הזאת. ההבדל אינו עניין של עוצמה אלא של מנגנון: לפי סקירת הפרמקולוגיה של Pertwee, THC הוא אגוניסט חלקי של קולטני CB1 ו-CB2, ואילו CBD מזיז חומר קשור מאותם קולטנים רק בריכוזים גבוהים מאוד, ובכל זאת מסוגל לחסום אגוניסטים שלהם. הקוד שמופיע על אריזה ישראלית, למשל T22/C4, אינו תוצאת מעבדה של האריזה: זו קטגוריית פריט שמוגדרת בטבלאות של משרד הבריאות. והשמות אינדיקה וסאטיבה מתארים היסטוריה של הצמח, לא את ההשפעה הצפויה.
ארבעת המשפטים האלה מכסים כמעט את כל מה שמבלבל בעמוד מוצר ישראלי. שאר העמוד מפרק אותם.
המערכת שכל זה פועל עליה
בגוף האדם יש מערכת קולטנים שהקנבינואידים מהצמח נקשרים אליה. שני הקולטנים המרכזיים נקראים CB1 ו-CB2. CB1 מרוכז במערכת העצבים המרכזית, וזו הסיבה שההשפעה של THC נראית כמו שהיא נראית: פגיעה בזיכרון העבודה, תפיסת זמן משובשת, שינוי בקואורדינציה.
Pertwee מתאר את THC כאגוניסט חלקי של שני הקולטנים, ומדגיש שהתגובה תלויה גם ברמת הביטוי של הקולטנים ברקמה וגם ביעילות ההעברה שלהם. זו נקודה שנשמעת טכנית ויש לה משמעות מעשית אחת: אותה כמות של אותו חומר אינה מייצרת את אותה תגובה בשתי רקמות שונות, ולא בהכרח בשני אנשים שונים.
CBD מתנהג אחרת לגמרי. באותה סקירה הוא מתואר כמי שמזיז חומר קשור מקולטני CB1 ו-CB2 רק בריכוזים בסדר גודל של מיקרומול, כלומר כמעט לא נקשר אליהם במובן הרגיל, ובכל זאת פועל כאנטגוניסט של אגוניסטים לאותם קולטנים בריכוזים נמוכים בהרבה. מולקולה שחוסמת בלי להיקשר חזק היא בדיוק סוג הדבר שקשה לתרגם לשפה של תווית מוצר, וזה חלק מהסיבה שהתרגומים ברשת כל כך גרועים.
THC מול CBD, ומה באמת נבדק
הניסוי שכדאי להכיר מופיע בסקירה הביקורתית של ארגון הבריאות העולמי על CBD משנת 2018. בניסוי מבוקר, כפול־סמיות, מנה של 600 מיליגרם CBD בבליעה לא נבדלה מפלצבו במדדי שכרות סובייקטיבית ובתסמינים פסיכוטיים, ולא ייצרה השפעה פיזיולוגית. באותו מערך, 10 מיליגרם THC בבליעה ייצרו שכרות ואופוריה, החמירו תסמינים פסיכוטיים וחרדה, והעלו את קצב הלב.
הפער הזה הוא כל ההבדל בין שתי המולקולות, והוא גם הסיבה שהוועדה של ארגון הבריאות העולמי כתבה שאין עד היום עדות לשימוש פנאי ב-CBD טהור, ושהראיות ממחקר אנושי מבוקר מצביעות על כך שאין לו פוטנציאל לשימוש לרעה.
מה שהמסקנה הזאת אינה אומרת: שהיא חלה על כל מוצר שכתוב עליו CBD. היא נאמרה על CBD טהור. ההרחבה, כולל למה זה קובע איזו קטגוריה מטופל יקבל, נמצאת בעמוד ההבדל בין THC ל-CBD.
מה הקוד על האריזה אומר
אריזה של קנביס רפואי בישראל נושאת שם קטגוריה, למשל "תפרחות קנביס רפואי T22/C4" או "שמן קנביס רפואי T1/C20". שמות הקטגוריות אינם המצאה של חנות. הם מופיעים בנהלים עצמם: נוהל 106 של היחידה לקנביס רפואי קובע שבהתוויית אוטיזם הטיפול יינתן אך ורק במיצוי CBD Rich מהקטגוריות "שמן קנביס רפואי CBD T1/C28" או "T0/C24" או "T1/C20" בלבד. רגולטור שכותב שם קטגוריה בתוך נוהל מחייב, מתייחס אליו כאל אוצר מילים רשמי.
ההגדרה המלאה יושבת במקום אחר: במפרט הקבלה של נוהל 152, IMC-GMP, שם מופיעות טבלאות הפריטים עם עמודת THC ועמודת CBD מול כל שם קטגוריה, וחלוקה לשלוש קבוצות: CBD Rich, THC-CBD Intermediate ו-THC Rich. אותו מסמך קובע שהסטייה המותרת סביב הערך שבטבלה היא ±10% בקטגוריה שבה הריכוז 15% ומעלה, ו-±20% בקטגוריה שבה הוא נמוך מ-15%, ושמוצר שנופל בטווחי הסטייה של יותר מקטגוריה אחת יסווג בקטגוריה הנמוכה מביניהן.
יש בטבלה הזאת גם הוראה שכמעט אף אתר לא מזכיר, והיא מסבירה למה הקורא נשאר בלי מספר: יש לסמן על האריזה את שם הקטגוריה בלבד, ואין לציין עליה את ריכוזי הקנבינואידים המדויקים, ואף לא להפנות אליהם במקום אחר. הפירוק המלא, כולל מה שהמסמך עדיין לא פותר, נמצא בעמוד מה זה T20/C4 — קטגוריות המינון של משרד הבריאות.
מה בדיוק נמדד כשכתוב THC
כאן מסתתר פרט שכמעט אף אחד לא מסביר, והוא משנה את המשמעות של כל מספר.
בצמח החי, רוב ה-THC אינו נמצא בצורתו הפעילה אלא כחומצה, THCA. החום, בעישון או באידוי, הוא שהופך אותה לצורה הפעילה. אותו דבר נכון ל-CBD, שקיים בצמח בעיקר כ-CBDA.
הרגולציה מתמודדת עם זה בצורה מסודרת. במפרט של נוהל 152 נכתב שטווח ריכוז החומרים הפעילים המותר לכל מוצר מתייחס לריכוז הכולל של הקנבינואידים ושל הצורות החומציות שלהם. לדוגמה, CBD מתייחס לסכום של CBD יחד עם CBD acid, כשהאחרון מחושב לפי פקטור המרה של 0.877, ועל בסיס יבש, כלומר אחרי תיקון לאחוזי הלחות.
המסקנה המעשית: המספר שמופיע מול קטגוריה אינו "כמה THC פעיל יש כרגע בצנצנת". זהו הפוטנציאל הכולל, אחרי חישוב. שני מוצרים עם אותו מספר יכולים להתחלק אחרת בין הצורה החומצית לפעילה.
הנוהל גם קובע איך בודקים. השיטות המחייבות הן ספקטרומטריית מסה בשילוב כרומטוגרפיית נוזל או גז, או HPLC, בתנאי שהשיטה יודעת להפריד בין הקנבינואידים השונים, ובכלל זה THC, THC-A, THCV, CBD, CBD-A, CBDV, CBN, CBG, CBG-A, CBC ו-CBC-A. ויש שם משפט מפורש: חובה שהבדיקה תבדיל בין הפיטו־קנבינואידים לבין הצורות החומציות שלהם.
קנבינואידים נוספים, ולמה CBN מופיע בטבלה
רשימת ההפרדה שלמעלה היא גם רשימת השחקנים. מלבד THC ו-CBD יש בצמח קנבינואידים נוספים, ושניים מהם מופיעים ישירות בתווית ובתעודה.
CBN נוצר בעיקר מפירוק של THC לאורך זמן ובחשיפה לאור ולחום, ולכן ריכוזו הוא במידה מסוימת מדד לגיל החומר ולתנאי האחסון שלו. הרגולציה מתייחסת אליו: בטבלאות הפריטים נקבע שריכוז ה-CBN בכלל הקטגוריות הוא עד 1%, והוא אחד משלושת החומרים שתעודת האצווה חייבת לדווח, לצד THC ו-CBD.
CBG ו-CBC נבדקים אף הם, בלי שיופיעו בשם הקטגוריה. מי שרוצה לדעת מה יש במוצר שלו מעבר לשני המספרים בשם, מוצא את זה בתעודת האצווה ולא על האריזה.
איפה נמצא המספר האמיתי
בתעודת האצווה. נוהל 152 מחייב שלכל אצוות ייצור של מוצר קנביס תונפק תעודת אצווה חתומה בידי האחראי לשחרור אצוות, ובה בין השאר מספר האצווה, אתר הייצור והבדיקה, וריכוזי THC, CBD ו-CBN לצד ריכוזי הקנבינואידים המדויקים באצווה. הנוהל גם קובע שהתעודה תימסר לרוכש.
זו הנקודה שהופכת את כל הדיון על אחוזים למעשי. הקטגוריה היא מדף. האצווה היא מה שקיבלתם.
ומה עוד נבדק באותה אצווה
לא רק ריכוזים. אותו נוהל קובע ספים למה שאסור שיהיה בחומר, וזה החלק שמטופלים כמעט לא יודעים עליו.
אחוזי הלחות המותרים במוצרי הקנביס הם עד 12%, ונמדדים בשיטת קרל פישר או בבדיקת איבוד לאחר ייבוש. תכולת חומר זר לא תעלה על 2% מהמשקל, אלא אם היק"ר אישר אחרת. נוכחות של מזיקים חיצוניים, כמו מזיקי גבעול או עלווה, כנימות, טפילים או מכרסמים, אינה מותרת כלל. לגבי חומרי הדברה, הנוהל מפנה לרשימת החומרים המותרים ולספי הקבלה שמפרסמים משרד החקלאות והיק"ר, וקובע שהרשימה אחידה לכל שרשרת הערך.
הבדיקות עצמן אינן נעשות בכל מקום: מעבדה חיצונית נדרשת להסמכת ISO 17025 על מטריצה של קנביס, ולרישיון בתוקף מהיק"ר.
כל זה הוא ההבדל המהותי בין מוצר שיצא מהמסלול המפוקח לבין חומר שנקנה מחוצה לו, והוא נוגע פחות לאחוזים ויותר למה שאין בחומר. ההרחבה בעמוד קנאביס מהשוק הלא־מפוקח.
היחס, ולא רק הריכוז
שתי קטגוריות יכולות להכיל אותה כמות THC ולהיות מוצרים שונים לגמרי, כי מה שמשתנה הוא מה יש לצידו.
זו הסיבה שהטבלאות מחלקות לשלוש קבוצות ולא מסדרות את הכול לפי THC בלבד: CBD Rich, שבה ה-CBD דומיננטי, THC-CBD Intermediate, שבה שני החומרים קרובים, ו-THC Rich. החלוקה הזאת אינה נוחות גרפית. היא מופיעה גם בהוראות קליניות: נוהל 106 קובע שבהתוויית אוטיזם הטיפול יינתן אך ורק במיצוי CBD Rich משלוש קטגוריות מוגדרות, ובהתוויית הפרעות התנהגות הקשורות לדמנציה הוא קובע טיפול במוצרים מקטגוריית מיצוי CBD Rich.
במילים אחרות, במקרים מסוימים היחס אינו העדפה של מטופל אלא תנאי שנקבע בנוהל. מה שעומד מאחורי ההבדל בין שתי המולקולות, ולמה CBD אינו "THC חלש", מוסבר בעמוד ההבדל בין THC ל-CBD.
אינדיקה, סאטיבה והיבריד
השמות האלה התחילו כתיאור של הצמח: גבוה וצר מול נמוך ורחב. הם הפכו לשלוש מדפים בחנות, ואיתם הגיעה הטענה שסאטיבה מעוררת ואינדיקה מרגיעה.
הבדיקה הרחבה ביותר של הטענה הזאת עד היום היא של Smith ועמיתיו ב-PLOS ONE, על 89,923 דגימות מסחריות משש מדינות בארצות הברית, מהן 42,843 עם מדידה מלאה של קנבינואידים וטרפנים. המסקנה שלהם היא שהתוויות המסחריות אינן תואמות באופן עקבי את המגוון הכימי שנמדד, ובלשונם, השיווק שמדגיש מוצרים בתווית אינדיקה כמרדימים ומוצרים בתווית סאטיבה כמעוררים אינו עומד בניתוח הכימיה שמאחוריהם.
זה לא אומר שאין הבדלים בין זנים. זה אומר שההבדל אינו יושב בשם. הטיפול המלא בשאלה, כולל למה הרושם הזה בכל זאת קיים אצל אנשים אמיתיים, נמצא בעמוד אינדיקה, סאטיבה והיבריד — מה זה באמת אומר.
טרפנים
הטרפנים הם משפחת מולקולות ריחניות שמייצרות את ההבדל בין ריח הדרים לריח אדמה. באותו מחקר של Smith נמצאו שלושה פרופילים חוזרים בזנים עתירי THC, שנבדלים ביניהם בעיקר בקריופילן ולימונן, במירצן ופינן, ובטרפינולן. Hazekamp ועמיתיו הגיעו לאותה מסקנה מכיוון אחר: ניתוח מטבולומי של 28 תרכובות עיקריות הפריד דגימות לקבוצות כימיות, והם הציעו סיווג לפי פרופיל טרפנים כחלופה בהירה יותר לחלוקה לסאטיבה ואינדיקה.
וכאן צריך לעצור, כי זה בדיוק המקום שבו הרשת העברית ממשיכה ואנחנו לא. העובדה שהטרפנים מפרידים בין זנים היא ממצא אנליטי מוצק. הטענה שטרפן מסוים מייצר השפעה קלינית מסוימת אצל מטופל היא טענה אחרת לגמרי, והראיות האנושיות לה מוגבלות. אנחנו כותבים את הראשונה ולא את השנייה, וכשיהיה מקור קליני ראוי לשנייה, הוא יופיע כאן עם שמו.
תפרחת, מיצוי ואידוי
המונח הרשמי בנהלים לשמן הוא מיצוי קנביס, ובטבלאות הפריטים יש שתי טבלאות נפרדות, אחת לתפרחות ואחת לשמן, עם קטגוריות משלהן. ההבדל אינו רק בצורה.
בעישון או באידוי, החומר מגיע לדם דרך הריאות והריכוז בדם עולה מהר. סקירת הפרמקוקינטיקה של Huestis מתארת שאחרי סיום העישון ריכוזי ה-THC בפלזמה יורדים במהירות, בגלל פיזור מהיר לרקמות ומטבוליזם, ולא מפני שהחומר יצא מהגוף. בבליעה הפרופיל שונה: הספיגה איטית, השיא בדם נמוך ומאוחר יותר, וההשפעה נמשכת זמן ארוך יותר.
המשמעות המעשית: מטופל שמכיר את עצמו על תפרחת ומקבל מיצוי אינו מקבל "אותו דבר בצורה אחרת". זמן ההתחלה, השיא ומשך ההשפעה שונים, ולכן גם החלון שבו טעות במינון מתגלה שונה. הבדל נוסף, שנוגע לנזק ולא להשפעה, הוא שרוב מה שמיוחס לעישון מיוחס לתוצרי הבעירה ולא למולקולה עצמה. הצד הבריאותי של ההבחנה הזאת נמצא בעמוד נזקי קנאביס והשפעות על הבריאות.
ריכוז אינו מינון
מספר הקטגוריה הוא ריכוז. המינון הוא כמה גרם לחודש, וזה נקבע ברישיון.
נוהל 106 קובע שהמינון ההתחלתי יהיה בכמות של עד 20 גרם לחודש, כלומר כ-0.6 גרם ליום, ומסוג מוצר הקנביס שבו ריכוז החומרים הפעילים הוא הנמוך ביותר. אם הרופא המטפל סבור שיש צורך בהגדלה, הבקשה צריכה להיות מנומקת, והעלייה מתבצעת בהדרגה ובמדרגות של 10 גרם.
שימו לב לכיוון. הרגולציה מתחילה מהריכוז הנמוך ביותר ועולה לאט. השיווק מתחיל מהמספר הגבוה ביותר. הסבר על מסלול הרישיון עצמו נמצא בעמוד רישיון לקנביס רפואי בישראל.
ההיגיון של "מהנמוך ביותר, ובמדרגות" מתיישב עם מה שכתוב בתחילת העמוד. Pertwee מדגיש שהתגובה ל-THC מושפעת חזק מרמת הביטוי של הקולטנים ומיעילות ההעברה שלהם, כלומר אינה תכונה קבועה של המנה. כשגודל התגובה תלוי במי שמקבל אותה, השיטה הסבירה היא להתחיל נמוך ולמדוד, ולא לכייל לפי מספר שנקרא בקטלוג.
מה עדיין לא ידוע
עמוד שמסביר איך משהו עובד חייב גם לומר איפה ההסבר נגמר, אחרת הוא הופך לחוברת שיווק.
איך תרכובות שונות משפיעות זו על זו בגוף אדם. שהטרפנים מפרידים בין זנים במעבדה, זה נמדד. שהם משנים את ההשפעה הקלינית אצל מטופל, זו טענה שהראיות האנושיות לה מוגבלות, וכל מי שמוכר לכם פרופיל טרפנים כמרשם מדלג על הפער הזה.
איזה מוצר מתאים למי. נוהל 106 קובע התוויות ומינון התחלתי, ולא מפה של זן להתוויה. ההתאמה נעשית בפועל בניסוי ותהייה מול הרופא המטפל.
מה קורה בטווח הארוך במינונים רפואיים. רוב מה שידוע על שימוש ממושך מגיע ממחקר על שימוש פנאי, שאינו אותו מינון, אותה צורת צריכה ואותה אוכלוסייה.
בכל אחד מהמקומות האלה, האתר הזה כותב "לא ידוע" ולא ממלא את החלל. את מה שכן ידוע על סיכונים, כולל התוויות הנגד היחסיות של משרד הבריאות, אפשר לקרוא בעמוד נזקי קנאביס והשפעות על הבריאות.
מה שאי אפשר לדעת מהתווית
שלושה דברים, וכל אחד מהם נמכר כאילו הוא כתוב שם:
- עוצמת ההשפעה על אדם מסוים. הקטגוריה היא ריכוז, וההשפעה תלויה גם במינון, בדרך הצריכה, בסבילות ובהקשר.
- איכות. אין בטבלאות שום דירוג איכות. יש בהן ריכוז ותנאי ייצור.
- אינדיקה או סאטיבה. הרגולציה הישראלית מסווגת לפי קטגוריית T/C. היא אינה משתמשת בשלוש הקטגוריות האלה בכלל.
וכשאין תווית בכלל
כל העמוד הזה מתאר מוצר שיש לו קטגוריה, אצווה, תעודה ורוקח שניפק אותו. חומר שנרכש מחוץ למסלול הזה אינו נמצא בשום מקום בטבלאות האלה, ולכן גם כל הקוד שכתוב עליו, אם כתוב עליו משהו, אינו מתחייב לדבר. הנושא מטופל בנפרד בעמוד קנאביס מהשוק הלא־מפוקח.
ומי שהגיע לכאן מהשאלה כמה זמן החומר נשאר בגוף, ימצא את התשובה בעמוד כמה זמן THC נשאר בגוף, שמפריד בין החומר הפעיל לבין תוצר הפירוק שלו.
כל העמודים בנושא איך זה עובד
4 עמודים
אידוי CBD: מה נמדד, ומה האתר הזה לא קובע
כמה מה-CBD בכלל מגיע לאדים, מה ארגון הבריאות העולמי כתב על המולקולה, ולמה שאלת החוקיות בישראל נשארת כאן בלי תשובה במקום עם תשובה שגויה.
עודכן
אידוי קנאביס מול עישון: מה נמדד בפועל
מה מחקרים מדדו כשהשוו אידוי לעישון: רמות THC בדם, פחמן חד-חמצני, טמפרטורה ותוצרי לוואי. כולל מה שלא נמדד ומה שאסור להסיק מזה.
עודכן
אינדיקה מול סאטיבה: מה המחקר באמת אומר על ההבדל
סאטיבה מעוררת ואינדיקה מרגיעה? המחקר הכימי לא מוצא את החלוקה הזאת בדגימות. מה השמות מתארים, למה הרושם קיים בכל זאת, ומה כן קובע את ההשפעה.
עודכן
מה זה T20/C4? קטגוריות המינון בקנביס הרפואי
T זה THC ו-C זה CBD, אבל הצמד הוא קטגוריית פריט של משרד הבריאות ולא מדידה של האריזה שלכם. מה הקוד אומר, ואיפה נמצא הריכוז שנמדד בפועל.
עודכן
שאלות נפוצות
מה זה THC ומה זה CBD?
שניהם קנבינואידים מהצמח, והם מתנהגים אחרת. THC הוא החומר שאחראי להשפעה המשכרת: סקירת הפרמקולוגיה של Pertwee מתארת אותו כאגוניסט חלקי של קולטני CB1 ו-CB2. CBD כמעט אינו נקשר לאותם קולטנים בריכוזים רגילים, ודווקא מסוגל לחסום אגוניסטים שלהם. ארגון הבריאות העולמי קבע בסקירת 2018 שלא נמצאו ל-CBD טהור מאפייני שימוש לרעה או תלות, ושאין עדות לשימוש פנאי בו.
מה המשמעות של המספרים T ו-C על אריזת קנביס רפואי?
זו קטגוריית מוצר של משרד הבריאות ולא תוצאת מעבדה של האריזה שבידכם. טבלת הפריטים בנוהל 152 (IMC-GMP) מציבה מול כל שם קטגוריה עמודת THC ועמודת CBD, ומגדירה סטייה מותרת סביב הערך. אותה טבלה גם אוסרת לציין על האריזה את הריכוזים המדויקים. הריכוז שנמדד בפועל מופיע בתעודת האצווה, שהיצרן חייב להנפיק לכל אצוות ייצור ולמסור לרוכש.
אינדיקה או סאטיבה — מה עדיף?
השאלה מניחה שהחלוקה מנבאת השפעה, וזו ההנחה שהמחקר לא מאשש. ניתוח של Smith ועמיתיו ב-PLOS ONE על עשרות אלפי דגימות מסחריות מצא שהתוויות המסחריות אינן תואמות באופן עקבי את המגוון הכימי שנמדד, ושהשיווק של אינדיקה כמרגיעה וסאטיבה כמעוררת אינו נתמך בכימיה של הדגימות. מה שכן נמדד הוא פרופיל הקנבינואידים והטרפנים.
מה ההבדל בין תפרחת למיצוי?
המונח הרשמי של משרד הבריאות לשמן הוא מיצוי קנביס, והוא מופיע ככה בנהלים. ההבדל המעשי אינו רק בצורה: בעישון או באידוי החומר עובר לדם דרך הריאות והשיא מגיע מהר, ואילו בבליעה הספיגה איטית יותר, השיא בדם נמוך ומאוחר, וההשפעה נמשכת זמן רב יותר. סקירת הפרמקוקינטיקה של Huestis מתארת את שני הפרופילים כשונים במידה שלא מאפשרת להעביר מסקנה מאחד לשני.
טרפנים באמת משנים את ההשפעה?
הטרפנים הם מה שמבדיל בפועל בין זנים: ניתוח מטבולומי של Hazekamp ועמיתיו הראה שפרופיל הטרפנים מפריד בין קבוצות כימיות טוב יותר מהחלוקה לאינדיקה וסאטיבה. מכאן ועד לטענה שטרפן מסוים מייצר השפעה מסוימת אצל מטופל יש פער: זו טענה קלינית, והראיות האנושיות לה מוגבלות. אנחנו מפרידים בין השניים בכוונה.
האם ריכוז THC גבוה יותר אומר שהמוצר טוב יותר?
לא, וזו אחת ההנחות שמובילות למינון גבוה מהנדרש. נוהל 106 קובע שהמינון ההתחלתי יהיה עד 20 גרם לחודש, מסוג המוצר שבו ריכוז החומרים הפעילים הוא הנמוך ביותר, ושהעלייה במינון תהיה הדרגתית ובמדרגות של 10 גרם. כלומר הכיוון הרפואי הוא הפוך מכיוון השיווק.
מקורות
7כל קביעה משפטית או רפואית בעמוד הזה נשענת על מקור ראשוני. הקישורים נבדקו בתאריך המצוין.
- נוהל 106 — חוזר היחידה לקנביס רפואי (יק"ר): רישיונות ומרשמים לשימוש במוצרי קנביס, מרץ 2013, עדכון 7: ינואר 2024משרד הבריאות — היחידה לקנביס רפואינבדק
§4.2.8.3 — הטיפול בהתוויית אוטיזם יינתן אך ורק במיצוי קנביס CBD Rich מהקטגוריות "שמן קנביס רפואי CBD T1/C28" או "T0/C24" או "T1/C20" בלבד; §4.2.9.3 — מוצרים מקטגוריית מיצוי קנביס CBD Rich; §4.4.2 — מינון התחלתי של עד 20 גר' לחודש (כ-0.6 גר' ליום) מסוג המוצר שריכוז החומרים הפעילים בו הנמוך ביותר; §4.4.3 — עלייה הדרגתית במדרגות של 10 גר'.
- IMC-GMP — דרישות איכות לייצור מוצרי קנביס, חוזר היחידה לקנביס רפואי מספר 152, עדכון 5: מרץ 2024משרד הבריאות — היחידה לקנביס רפואינבדק
§4.2.7.7(1) — טבלאות הפריטים ("תפרחות קנביס IMC-Medical Grade" ו"שמן קנביס IMC-Medical Grade"), עמודות THC ו-CBD מול שם הקטגוריה, קבוצות CBD Rich / THC-CBD Intermediate / THC Rich, סטייה מותרת של ±10% בקטגוריה שבה הריכוז 15% ומעלה ו-±20% מתחת ל-15%, וההוראה לסמן על האריזה את שם הקטגוריה בלבד; §4.2.4.4(8)-(9) — לכל אצוות ייצור תונפק תעודת אצווה החתומה על ידי האחראי לשחרור אצוות, הכוללת את ריכוזי THC, CBD ו-CBN, והיא תימסר לרוכש.
- The diverse CB1 and CB2 receptor pharmacology of three plant cannabinoids: Δ9-tetrahydrocannabinol, cannabidiol and Δ9-tetrahydrocannabivarinR. G. Pertwee, British Journal of Pharmacology 153(2) 199–215נבדק
"Δ9-THC … is a CB1 and CB2 receptor partial agonist"; "CBD only displaces [3H]CP55940 from cannabinoid CB1 and CB2 receptors at concentrations in the micromolar range", ובכל זאת מתפקד כאנטגוניסט של אגוניסטים לקולטנים אלה בריכוזים נמוכים בהרבה.
- Cannabidiol (CBD) Critical Review Report, Expert Committee on Drug Dependence, Fortieth MeetingWorld Health Organizationנבדק
"To date, there is no evidence of recreational use of CBD or any public health-related problems associated with the use of pure CBD"; "the evidence from well controlled human experimental research indicates that CBD is not associated with abuse potential"; ובניסוי מבוקר, 600 מ"ג CBD בבליעה לא נבדלו מפלצבו במדדי שכרות סובייקטיבית, בעוד 10 מ"ג THC בבליעה יצרו שכרות ואופוריה, החמירו תסמינים פסיכוטיים וחרדה והעלו את קצב הלב.
- Human Cannabinoid PharmacokineticsMarilyn A. Huestis, Chemistry & Biodiversity 4(8) 1770–1804נבדק
פרופילי הספיגה השונים של עישון מול בליעה, הירידה המהירה בריכוזי THC בפלזמה עם סיום העישון בשל פיזור לרקמות ומטבוליזם, והליפופיליות שמסבירה את האגירה ברקמת השומן.
- The phytochemical diversity of commercial Cannabis in the United StatesSmith CJ, Vergara D, Keegan B, Jikomes N — PLOS ONE 17(5) e0267498נבדק
"we show that commercial labels do not consistently align with the observed chemical diversity"; "Marketing emphasizing Indica-labelled products as sedating and Sativa-labelled products as energizing is specious given our analysis of the underlying chemistry". הניתוח כלל 89,923 דגימות משש מדינות, מהן 42,843 עם מדידה מלאה של קנבינואידים וטרפנים.
- Cannabis: From Cultivar to Chemovar II — A Metabolomics Approach to Cannabis ClassificationHazekamp A, Tejkalová K, Papadimitriou S — Cannabis and Cannabinoid Research 1(1) 202–215נבדק
ניתוח של 28 תרכובות עיקריות בדגימות מסחריות והפרדתן לקבוצות כימיות באמצעות PCA; המחברים מציעים סיווג לפי פרופיל טרפנים כחלופה בהירה ומשמעותית יותר לסיווג הקיים לסאטיבה ואינדיקה.