בדיקת דם לקנאביס: מה נמדד בה ולמה המספרים משתנים

התשובה הקצרה

דם היא המטריצה הקרובה ביותר לשאלת ההשפעה, מפני שהיא מודדת את מה שנמצא במחזור הדם ברגע הנטילה. היא גם זו שהכי קל לפרש בטעות, ומשתי סיבות. הראשונה: בדיקת דם אינה מודדת בהכרח את אותו חומר בכל פעם. אפשר לדווח THC, אפשר לדווח את תוצר הפירוק THC-COOH, ואפשר את שניהם, וזו לא אותה תשובה. השנייה: לפי סקירת הפרמקוקינטיקה של Huestis, ריכוזי הקנבינואידים בדם מלא הם בערך מחצית מהריכוזים בפלזמה, בגלל מקדם החלוקה הנמוך של החומר לתוך כדוריות הדם האדומות. מספר בלי ציון החומר והמטריצה אינו מספר שאפשר להשוות לשום דבר.

מה קורה בדם אחרי השימוש

בעישון, ה-THC עובר מהריאות לדם תוך דקות והריכוז מגיע לשיא מהר. אחר כך מתחילה ירידה חדה, והסיבה שלה חשובה: לפי הסקירה, ריכוזי ה-THC בפלזמה יורדים במהירות עם סיום העישון בגלל פיזור מהיר לרקמות ומטבוליזם בכבד. החומר לא יצא מהגוף. הוא זז.

במקביל מתחילה להיווצר תמונה הפוכה של תוצר הפירוק. הסקירה מדווחת שריכוזי THC-COOH עולים בהדרגה, ושהם גבוהים מריכוזי ה-THC כבר 30 עד 45 דקות אחרי סיום העישון. כלומר תוך פחות משעה מרגע העישון, החומר הנפוץ יותר בדם הוא כבר לא החומר הפעיל.

בבליעה הפרופיל שונה לחלוטין. הספיגה איטית, השיא בדם נמוך ומאוחר יותר, וההשפעה נמשכת זמן רב יותר. כל הכללה שנבנתה על עישון אינה חלה אוטומטית על עוגייה או על מיצוי.

למה בדיקת דם אינה הבדיקה הראשונה

היא היקרה, האיטית והפולשנית מבין השלוש, ולכן היא אינה נקודת הפתיחה.

בשטח מתחילים בדגימת רוק, שאותה מותר לדרוש גם בהיעדר חשד ושאינה מצריכה איש מקצוע רפואי. דם נכנס לתמונה רק כשהתנאי של הפקודה מתקיים, כלומר מעורבות בתאונת דרכים או חשד סביר, ורק עם בעל מקצוע רפואי שמוסמך ליטול דגימה.

התוצאה של הסדר הזה היא שבדיקת דם כמעט תמיד מגיעה אחרי משהו אחר: אחרי תאונה, אחרי בדיקת רוק חיובית, או אחרי התנהגות שיצרה חשד. ההקשר הזה חשוב לפרשנות, כי הוא קובע כמה זמן עבר מהאירוע עד הדקירה. השלב שקודם לה מוסבר בעמוד בדיקת רוק לנהגים.

שני חומרים, שתי שאלות

זו ההבחנה שהעמוד הזה קיים בשבילה, ובלעדיה כל תוצאה נקראת לא נכון.

THC בדם מתקרב לשאלה "מה קורה עכשיו". הוא החומר הפעיל, והריכוז שלו משתנה מהר.

THC-COOH בדם עונה על שאלה אחרת: האם הייתה חשיפה. הוא אינו פעיל, הוא נשאר זמן ארוך יותר, והוא אינו מעיד על תפקוד.

מעבדה שמדווחת "חיובי ל-THC" בלי לפרט אינה בהכרח מדווחת על החומר הפעיל, וקורא שאינו יודע את זה מסיק מסקנה שאין לה בסיס. ההסבר המלא על ההפרדה בין החומר לתוצר שלו נמצא במדריך המלא.

למה שני מספרים לאותו אדם אינם בהכרח סותרים

שלוש סיבות מצטברות.

הראשונה היא המטריצה. הסקירה קובעת שריכוזי דם מלא הם כמחצית מריכוזי הפלזמה, וממליצה להכפיל ריכוז בדם מלא פי שניים לפני השוואה לפלזמה. שתי מעבדות שדיווחו נכון, אחת מדם מלא ואחת מפלזמה, ייראו כמדווחות מספרים סותרים.

השנייה היא החומר שדווח, כפי שתואר למעלה.

השלישית היא הזמן שעבר בין האירוע לנטילה. בקנאביס, שלא כמו באלכוהול, הריכוז בדם משתנה במהירות בשלב הראשון ואיטית מאוד בשלב המאוחר, ולכן פער של שעה בין שתי נטילות אינו פער קבוע.

למה אי אפשר לקרוא "מידת שכרות" מהמספר

באלכוהול קיים מתאם סביר בין הריכוז הנמדד למידת הפגיעה, וזו הסיבה שאפשר לקבוע מספרים בחוק. בקנאביס המתאם חלש בהרבה.

הסיבה מבנית ולא טכנית. THC הוא ליפופילי, הוא נאגר ברקמת השומן ומשתחרר ממנה לאט. הסקירה מציינת שהפרשנות מסתבכת עוד יותר בגלל ריכוזים שאריתיים של THC ושל תוצר הפירוק שנמצאים בדמם של משתמשים תכופים. התוצאה: אותו ריכוז נמדד יכול להתאים לאדם שהשתמש לפני זמן קצר ולאדם שהשתמש הרבה קודם ובנה מאגר. כל ניסיון לתרגם מספר יחיד ל"רמת שכרות" מייבא הנחה מאלכוהול שלא מתקיימת כאן.

ההשפעות עצמן, מה נפגע ולכמה זמן, מתוארות בעמוד נזקי קנאביס והשפעות על הבריאות.

הזמן שעובר בין האירוע לנטילה

בבדיקת דם, בניגוד לשתן, השאלה מתי נלקחה הדגימה היא חלק מהתוצאה.

נטילת דם אינה מיידית. היא מחייבת בעל מקצוע רפואי ומקום מתאים, ולכן בין האירוע בכביש לבין הדקירה עוברות בדרך כלל דקות ארוכות ולעיתים יותר. באותו פרק זמן, לפי הסקירה, ריכוז ה-THC בפלזמה יורד במהירות בגלל פיזור לרקמות ומטבוליזם, בעוד ריכוז תוצר הפירוק ממשיך לעלות. שתי עקומות שנעות בכיוונים מנוגדים.

המסקנה אינה שהבדיקה חסרת ערך. המסקנה היא שמספר בודד בלי שעת נטילה, ובלי שעת האירוע, אינו מספר שאפשר לפרש. מי שמקבל תוצאת מעבדה כדאי שיסתכל קודם על שני התאריכים והשעות שבראש הדף.

הפרופיל של בליעה שונה, ולא במעט

עוגייה, מיצוי או מאכל אינם עישון איטי יותר. לפי הסקירה, בבליעה הספיגה איטית, השיא בדם נמוך ומאוחר יותר, וההשפעה נמשכת זמן רב יותר.

מכאן שכל אינטואיציה שנבנתה על עישון, כולל "השיא הוא בדקות הראשונות" ו"אחרי שעה זה כבר יורד", אינה חלה על בליעה. וזו גם סיבה מעשית לכך שמינון בבליעה קשה יותר לכיול: ההשפעה מגיעה מאוחר, והמתנה לא סבלנית היא הדרך הנפוצה ביותר להגיע למינון גבוה מדי.

מספר ימים לא תמצאו כאן

הריכוז יורד מהר אחרי העישון, ואצל משתמשים תכופים נמצאים ריכוזים שאריתיים, ותוצר הפירוק ניתן לזיהוי זמן ארוך יותר מהחומר הפעיל. כל אלה מתוארים במקור שמצוטט כאן.

מה שאין לנו הוא מקור שפורסם בביקורת עמיתים לטווחי הזיהוי עצמם, ולכן לא נדפיס טווח. זו אותה מדיניות שמופיעה במדריך המלא ובעמוד בדיקת שתן, והיא לא תשתנה בגלל שהשאלה פופולרית.

מתי נלקחת דגימת דם

בהקשר של נהיגה, פקודת התעבורה מסמיכה שוטר לדרוש דגימת שתן או דגימת דם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים, או שיש לגביו חשד סביר שהוא שיכור. הפקודה מוסיפה שאפשר להורות על נטילת דגימת דם גם מנוהג רכב שהוא מחוסר הכרה.

לגבי אופן הנטילה, הפקודה קובעת שדגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי המוסמך כדין ליטול דגימת דם, ובמקום שבו נוהגים ליטול דגימה כזאת, לרבות תחנת משטרה בתנאי מרפאה.

ונקודה שמפתיעה נבדקים: בדיקת רוק שיצאה שלילית אינה מסלקת את האפשרות לדרוש דם. הפקודה קובעת שתוצאת דגימת רוק שאינה מעידה על סם מסוכן אינה גורעת מסמכות השוטר לדרוש דגימת שתן או דגימת דם, ובלבד שחשד סביר עלה או התגבש במהלך ביצוע דגימת הרוק או אחריה. ההסבר על שלב הרוק נמצא בעמוד בדיקת רוק לנהגים, והרקע החוקי הרחב בעמוד האם קנאביס חוקי בישראל.

מה שקורה סביב הנטילה עצמה

שלושה כללים שמופיעים בגוף הפקודה, ושכדאי להכיר לפני שנמצאים במצב.

מי לוקח. נטילת דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי המוסמך כדין ליטול דגימת דם, ובמקום שבו נוהגים ליטול דגימה כזאת, לרבות תחנת משטרה בתנאי מרפאה. שוטר אינו נוטל דם.

מה נאמר לנבדק. שוטר שדורש דגימת נשיפה, שתן או דם נדרש להודיע את מטרת הנטילה, לבקש את הסכמת הנבדק, ולהסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב.

מצב רפואי. בעל המקצוע הרפואי נדרש לברר עם הנבדק, לפני הנטילה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילה, ואם התעורר חשש סביר שהנטילה עלולה לפגוע בבריאותו באופן שאינו נובע ממהות הנטילה, לא תילקח הדגימה.

הרקע החוקי הרחב על מעמד הקנאביס בישראל נמצא בעמוד האם קנאביס חוקי בישראל.

מטופלים בקנביס רפואי

למי שנוטל קנביס באופן סדיר, ההשלכה של כל האמור למעלה חדה במיוחד. מאגר בגוף שאינו מתרוקן בין מנה למנה פירושו שהשאלה "מתי אצא נקי" עשויה להיות שאלה בלי תשובה, כל עוד הטיפול נמשך. זה אינו אומר שהמטופל מושפע ברציפות, והמשמעות המשפטית של המצב הזה חורגת מהעמוד הזה.

שאלה שכן שווה לשאול, בכל מסגרת שבה נלקח דם: איזה חומר דווח, ובאיזו מטריצה. שתי מילים, והן ההבדל בין תוצאה שאפשר לקרוא לבין מספר תלוש. מעבדה שדיווחה THC בפלזמה ומעבדה שדיווחה THC-COOH בדם מלא ענו על שתי שאלות שונות, ולא סתרו זו את זו.

מי שרוצה להבין מה בכלל נמדד, כלומר מה זה THC ומה זה CBD ואיך הם פועלים, ימצא את זה בעמוד איך קנאביס עובד, וההשוואה בין שתי המולקולות נמצאת בעמוד ההבדל בין THC ל-CBD.