אינדיקה מול סאטיבה: מה המחקר באמת אומר על ההבדל

התשובה הקצרה

אינדיקה וסאטיבה הם במקורם שמות שתיארו את צורת הצמח, לא את ההשפעה. אחרי עשרות שנים של הכלאות, Hazekamp ועמיתיו כותבים שרוב צמחי הקנאביס הזמינים מסחרית היום הם למעשה היברידים. לגבי הטענה המוכרת, שסאטיבה מעוררת ואינדיקה מרגיעה: הניתוח הגדול ביותר שפורסם עד היום על דגימות מסחריות, של Smith ועמיתיו ב-PLOS ONE, מצא שהתוויות המסחריות אינן תואמות באופן עקבי את המגוון הכימי שנמדד, וכתב שהשיווק של אינדיקה כמרדימה וסאטיבה כמעוררת אינו עומד בניתוח הכימיה. מה שכן נמדד: ריכוזי THC ו-CBD, והרכב הטרפנים.

בישראל, אגב, הרגולציה בכלל לא משתמשת בחלוקה הזאת. היא מסווגת לפי קטגוריית T/C.

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך המלא: איך קנאביס עובד, שמסביר מה נמדד בצמח ומה לא.

מאיפה השמות באו

Cannabis sativa ו-Cannabis indica הם שמות טקסונומיים, ובמקור הם תיארו הבדלים חיצוניים: צמח גבוה וצר עם עלים דקים מול צמח נמוך ורחב עם עלים עבים. זו הייתה חלוקה של בוטנאים, והיא נגעה למראה הצמח ולמוצא הגיאוגרפי שלו.

לצרכן, השמות האלה הגיעו הרבה יותר מאוחר, וכבר לא כתיאור של צמח אלא כשלוש מגירות בחנות. שם הם גם קיבלו את המשמעות שאין להם: הבטחה על מה שיקרה אחרי השימוש. Hazekamp ועמיתיו מנסחים את הפער הזה במפורש, וכותבים שההבחנה שעושים בוטנאים וטקסונומים בין סאטיבה לאינדיקה עשויה להיות שונה מאוד מזו שמיישמים צרכני קנאביס.

מה הטענה הרווחת, בניסוח שלה

כדאי לומר אותה במלואה, כי היא לא מטופשת והיא לא נולדה משום מקום.

לפי המודל הרווח, סאטיבה מתאימה לשעות היום: היא מעוררת, מחדדת, מתאימה ליצירתיות ולפעילות. אינדיקה מתאימה לערב: היא מרגיעה את הגוף, עוזרת לכאב ולשינה, ומכבידה. היבריד הוא איפשהו באמצע, לפי היחס בין ההורים. מטופלים רבים מדווחים שהמודל הזה עובד להם, ורוקחים משתמשים בו כשפה יומיומית.

מה שנבחן במחקר הוא לא האם אנשים חווים הבדלים, אלא האם התווית מנבאת אותם.

מה המחקר בפועל מראה

הבדיקה הרחבה ביותר, ומה היא מצאה

Smith ועמיתיו ניתחו 89,923 דגימות של מוצרי קנאביס משש מדינות בארצות הברית, מהן 42,843 עם מדידה מלאה של קנבינואידים וטרפנים. מסקנתם, בלשון התקציר, היא שהתוויות המסחריות אינן תואמות באופן עקבי את המגוון הכימי שנצפה. בפרק המסקנות הם כותבים שהשיווק שמדגיש מוצרים בתווית אינדיקה כמרדימים ומוצרים בתווית סאטיבה כמעוררים הוא מטעה לנוכח ניתוח הכימיה שמאחוריהם, ושהנומנקלטורה אינדיקה־היבריד־סאטיבה אינה מבחינה באופן אמין בין דגימות לפי תוכנן הכימי.

Piomelli ו-Russo אמרו את זה קודם, ובבוטות רבה יותר. Russo, בראיון שפורסם בכתב העת Cannabis and Cannabinoid Research, קורא להבחנה בין סאטיבה לאינדיקה כפי שהיא מיושמת בספרות העממית "שטות גמורה ותרגיל בחוסר תוחלת", ומוסיף שאי אפשר בשום צורה לנחש את ההרכב הביוכימי של צמח קנאביס לפי גובהו, ההסתעפות שלו או צורת העלים שלו.

ואיפה הממצא כן מורכב יותר

כאן צריך לומר משהו שדף שמחפש כותרת חדה היה מדלג עליו.

Hazekamp ועמיתיו ניתחו 460 דגימות מהולנד, ומדדו בהן 44 טרפנים וקנבינואידים עיקריים. הם כן מצאו סמנים כימיים שקשורים סטטיסטית לתוויות: טרפינולן, דלתא-3-קארן, טרנס-ברגמוטן וטרנס-בטא-פרנסן נקשרו לדגימות שסומנו סאטיבה, ואילו אאודסמול, גוואיאול, מירצן וגמא-אלמן נקשרו לדגימות שסומנו אינדיקה. באותה נשימה הם מציינים שממצא המירצן שלהם מנוגד למדידות קודמות של חוקר אחר, שמצא דווקא רמות גבוהות יותר של מירצן בזני סאטיבה.

מה שיוצא משתי העבודות יחד אינו "השמות חסרי משמעות". זה משהו מדויק יותר: יש מתאם רופף בין התווית לבין הכימיה, הוא אינו יציב בין אוספים שונים, והוא בוודאי לא חזק מספיק כדי שתווית תשמש תחליף למדידה. תווית היא ניחוש מוקדם חלש. תעודת אצווה היא מדידה.

למה הרושם בכל זאת קיים

ארבע סיבות, וכולן אמיתיות.

הראשונה היא שהתוויות לא הוצמדו באקראי. מגדל שקורא לזן "אינדיקה" בוחר את השם לפי מוצא הזן ולפי מה שהוא יודע עליו, ולכן נוצר מתאם חלקי, בדיוק כפי ש-Hazekamp מדד.

השנייה היא המינון והריכוז. מוצר עתיר THC במינון גבוה מרגיש אחרת ממוצר מאוזן במינון נמוך, וזה הבדל אמיתי שאין לו קשר לשם.

השלישית היא הטרפנים. הם מפרידים בין דגימות היטב, והם גם מה שאתם מריחים. ריח שונה בין שתי צנצנות הוא הבדל כימי אמיתי שהאף קולט, וקל לייחס אותו לשם שכתוב על התווית ולא להרכב שיצר אותו.

הרביעית היא הציפייה. מי שקנה מוצר שכתוב עליו "לילה" מתכונן לישון. אפקט הציפייה אינו דמיון, והוא נמדד בניסויים קליניים בכל תחום ברפואה.

מה כן קובע את ההשפעה

ארבעה גורמים, לפי סדר החשיבות המעשית שלהם עבור מי שמחזיק אריזה.

יחס THC ל-CBD. זה ההבדל הגדול ביותר בין שני מוצרים, וזה גם מה שהרגולציה הישראלית מסמנת: קטגוריית T/C. פירוט מלא בעמוד מה זה T20/C4 — קטגוריות המינון, וההבדל בין שתי המולקולות עצמן בעמוד ההבדל בין THC ל-CBD.

מינון ודרך צריכה. אותה קטגוריה בעישון ובבליעה אינה אותה חוויה, לא בזמן ההתחלה ולא במשך.

הרכב הטרפנים. Smith ועמיתיו זיהו בזנים עתירי THC שלושה פרופילים חוזרים: קריופילן ולימונן, מירצן ופינן, וטרפינולן ומירצן. זו הפרדה כימית מוצקה. הקפיצה ממנה לטענה שטרפן מסוים מייצר השפעה קלינית מסוימת היא כבר טענה אחרת, והראיות האנושיות לה מוגבלות.

המשתמש עצמו. סבילות, ניסיון קודם, מצב רפואי, תרופות אחרות, והקשר.

מה זה אומר על השם שכתוב על האריזה שלכם

לא שהוא שקר, ולא שהוא נתון.

יצרן שרושם "אינדיקה" מדווח על מוצא הזן ועל האופן שבו הוא מסווג אותו, וזה מידע אמיתי על שושלת הצמח. מה שאין מאחוריו הוא מדידה של השפעה. Piomelli ו-Russo מנסחים את הפער הזה חד: לא ניתן כיום לנחש בשום דרך את ההרכב הביוכימי של צמח קנאביס לפי גובהו, ההסתעפות שלו או צורת העלים שלו, וההבדלים בהשפעות שנצפות נובעים מתכולת הטרפנואידים, שכמעט אינה נמדדת ובוודאי אינה מדווחת לצרכנים.

המשפט האחרון הוא הנקודה המעשית. אתם לא מחזיקים את הנתון שקובע, אתם מחזיקים שם. בישראל הנתון שכן מדווח הוא יחס THC ל-CBD, דרך קטגוריית המוצר, וריכוזי האצווה בתעודה שנמסרת לרוכש.

"אינדיקה לשינה"

זו שאילתה אמיתית ושכיחה, ומגיעה לה תשובה ולא ביטול.

מה שידוע: קנאביס משפיע על שינה, ומטופלים רבים משתמשים בו בדיוק לשם כך. מה שלא הוכח: שהתווית "אינדיקה" היא מה שקובע את ההשפעה הזאת. אם מוצר מסוים עוזר לכם לישון, הדבר שכדאי לרשום אינו השם המסחרי אלא הקטגוריה, האצווה והמינון. אלה שלושת הפרטים שיאפשרו לרופא או לרוקח לשחזר את אותו מוצר, גם אם השם ישתנה. הצד הרפואי של שינה, חרדה והשפעות נפשיות נמצא בעמוד קנאביס ושינה, חרדה והשפעות על הנפש.

המילה שהמחקר משתמש בה במקום "זן"

בספרות המקצועית מופיע מונח שכמעט לא מגיע לעברית: כימוואר (chemovar), כלומר וריאנט שמוגדר לפי ההרכב הכימי שלו, ולא לפי המראה או השם המסחרי.

ההבדל אינו סמנטי. "זן" הוא שם שמישהו נתן. כימוואר הוא מדידה. Hazekamp ועמיתיו הציעו במפורש סיווג חדש שמבוסס על פרופיל הטרפנים של הדגימה, וטענו שהוא נותן חלוקה בהירה, עדינה ומשמעותית יותר מהחלוקה הקיימת לסאטיבה ואינדיקה. Smith ועמיתיו הגיעו לאותו מקום מכיוון של נתונים מסחריים והראו שהפרופילים האלה אכן חוזרים על עצמם באוכלוסייה גדולה של דגימות.

הרגולציה הישראלית עושה משהו מקביל אך צר יותר: היא מסווגת לפי יחס THC ל-CBD, כלומר לפי כימיה ולא לפי שם. היא אינה מסווגת לפי טרפנים, ואינה מסווגת לפי אינדיקה וסאטיבה כלל.

אז למה כולם עדיין משתמשים בחלוקה הזאת

כי היא נוחה. שלוש מגירות, שם שהלקוח מכיר, ואפשרות למיין קטלוג בלי להסביר כימיה. אין בזה זדון, ויש בזה אינטרס.

האתר הזה אינו מוכר דבר, אינו מקשר לשום מוכר ואינו מפעיל קטלוג מסחרי. זו הסיבה שאפשר לכתוב כאן שהחלוקה חלשה בלי שהמשפט הזה יסתור את מבנה החנות באותו עמוד. מדיניות הקישורים שלנו מוסברת בעמוד המדיניות, וההבדל בין מוצר מפוקח לחומר שנרכש מחוץ למסלול נמצא בעמוד קנאביס מהשוק הלא־מפוקח.

איך בכל זאת להשתמש בתווית

בתור רמז, לא בתור נתון.

כל ערך במדריך הזנים שלנו מדווח את התווית שהיצרן נתן לזן, ומקשר לעמוד הזה באותה נשימה. זה בכוונה: אפשר לדווח נאמנה מה כתוב, בלי לאמץ את ההבטחה שנלווית לזה.

אם אתם עומדים מול שני מוצרים והדבר היחיד שמבדיל ביניהם הוא המילה אינדיקה או סאטיבה, אתם בוחרים בעיוורון. הפרטים שמאפשרים בחירה מושכלת הם הקטגוריה, כלומר יחס THC ל-CBD, המינון שנקבע לכם ברישיון, וצורת המוצר. ומי שרוצה לדעת מה בדיוק היה במוצר שעבד לו, מבקש את תעודת האצווה.

להמשך קריאה על מה שכן נמדד בצמח, כלומר על הקנבינואידים, על הצורות החומציות שלהם ועל מה שנבדק בכל אצווה, ראו את המדריך המלא: איך קנאביס עובד. ומי שהגיע לכאן מהשאלה כמה זמן החומר יישאר בגוף, ולא מהשאלה איזה זן לבחור, ימצא את התשובה בעמוד כמה זמן THC נשאר בגוף.