מה זה T20/C4? קטגוריות המינון בקנביס הרפואי

התשובה הקצרה

T זה THC ו-C זה CBD. הצירוף שאחריהם, למשל T22/C4 או T10/C10, הוא שם של קטגוריית פריט שמשרד הבריאות הגדיר בטבלאות רשמיות, ולא תוצאת מעבדה של האריזה שבידכם. אותה טבלה, במפרט הקבלה של נוהל 152, מציבה מול כל שם קטגוריה עמודת THC ועמודת CBD, ומגדירה סטייה מותרת סביב הערך: ±10% כשהריכוז 15% ומעלה, ו-±20% כשהוא נמוך מ-15%. הנוהל גם אוסר במפורש להדפיס על האריזה את הריכוזים המדויקים. המספר שנמדד בפועל נמצא במקום אחר לגמרי: בתעודת האצווה.

העמוד הזה הוא חלק מהמדריך המלא: איך קנאביס עובד, ואפשר לקרוא אותו לבדו.

מה כל חלק בקוד מסמן

הקוד בנוי משתי אותיות ושני מספרים, ולפעמים נכתב עם קו נטוי, לפעמים עם רווח ולפעמים עם מקף. T22/C4, T22 C4 ו-T22-C4 הם אותו דבר.

האות מציינת את החומר. המספר שאחריה הוא הערך שמופיע באותה שורה בטבלת הפריטים, בעמודה של אותו חומר. הצירוף כולו הוא שם, במלוא מובן המילה: בטבלאות הוא כתוב כשם מוצר מלא, למשל "תפרחות קנביס רפואי T22/C4" ו"שמן קנביס רפואי T1/C20".

הטבלאות מחלקות את הקטגוריות לשלוש קבוצות, ובאנגלית: CBD Rich למוצרים שבהם ה-CBD דומיננטי, THC-CBD Intermediate לאלה שבהם שני החומרים בערכים קרובים, ו-THC Rich לאלה שבהם ה-THC דומיננטי. יש טבלה נפרדת לתפרחות וטבלה נפרדת לשמן, והן אינן זהות.

קטגוריה היא מדף, לא מדידה

זו הנקודה שכמעט אף עמוד ישראלי לא עושה, וממנה נגזר כל השאר.

צמח הוא חומר ביולוגי. שתי אצוות של אותו זן, מאותה חווה, אינן זהות בריכוז. הרגולציה מתמודדת עם זה בדרך המקובלת בייצור: מגדירים ערך, ומגדירים סטייה מותרת סביבו. הנוהל קובע סטייה של ±10% בקטגוריה שבה הריכוז 15% ומעלה, ו-±20% בקטגוריה שבה הריכוז נמוך מ-15%, ומוסיף שמוצר שנופל בטווחי הסטייה של שתי קטגוריות או יותר יסווג בקטגוריה הנמוכה מביניהן. יש שם גם קביעה שקטנה במראה וחשובה למי שקורא תווית: ריכוז ה-CBN בכל הקטגוריות הוא עד 1%.

מכאן שהשאלה "כמה THC יש באריזה שלי" אינה נענית מהשם על האריזה. השם אומר לאיזה מדף המוצר שייך.

איפה נמצא הריכוז שנמדד

בתעודת האצווה, וזה כתוב בנוהל במפורש. לכל אצוות ייצור של מוצר קנביס תונפק תעודת אצווה חתומה בידי האחראי לשחרור אצוות, ובה בין השאר מספר האצווה, גודלה, אתר הייצור והבדיקה, וריכוזי THC, CBD ו-CBN לצד ריכוזי הקנבינואידים המדויקים באצווה. סעיף נפרד קובע שתעודת האצווה תימסר לרוכש.

וזו גם התשובה לשאלה שרבים שואלים בטעות הפוכה: לא מדובר בכך שאף אחד לא בדק. בדקו, תיעדו, חתמו, והתוצאה קיימת. היא פשוט לא מודפסת על הקופסה.

איך הקטגוריה נראית בפועל מול זנים רשומים, כולל מי היצרן ואיזו תצורה קיימת, מרוכז במדריך הזנים והקטגוריות.

למה לא מדפיסים אותה על הקופסה

כי הנוהל אוסר. בלשונו: יש לסמן מוצר קנביס על גבי האריזה בשם הקטגוריה בלבד, ואין לציין את ריכוזי הקנבינואידים המדויקים על האריזה, ואף לא להפנות לרישום הריכוז המדויק במקום אחר.

הנוהל אינו מסביר למה, ואנחנו לא נמציא הסבר. מה שכן אפשר לומר: ההוראה הזאת היא הסיבה המבנית לכך שמטופל ישראלי אוחז אריזה שאין עליה מספר, ומחפש את המשמעות ברשת, ומוצא חנויות.

מה בעצם נספר במספר הזה

פרט שמשנה את המשמעות של כל אחוז בתחום הזה, ושכמעט לא מופיע בעמודים העבריים.

בצמח, רוב ה-THC קיים כחומצה (THCA), והחום הופך אותה לצורה הפעילה. אותו דבר נכון ל-CBD. הנוהל מתייחס לזה במפורש: טווח ריכוז החומרים הפעילים המותר לכל מוצר מתייחס לריכוז הכולל של הקנבינואידים ושל הצורות החומציות שלהם. הדוגמה שמופיעה שם היא CBD, שמתייחס לסכום של CBD יחד עם CBD acid, כשהאחרון מחושב לפי פקטור המרה של 0.877, על בסיס יבש, כלומר אחרי תיקון לפי אחוזי הלחות.

לכן המספר בקטגוריה אינו כמות החומר הפעיל שנמצא כרגע באריזה. הוא הפוטנציאל הכולל, אחרי חישוב.

הנוהל גם קובע איך מודדים: ספקטרומטריית מסה בשילוב כרומטוגרפיית נוזל או גז, או HPLC, ובלבד שהשיטה יודעת להפריד בין הקנבינואידים השונים, ובהם THC, THC-A, THCV, CBD, CBD-A, CBDV, CBN, CBG, CBG-A, CBC ו-CBC-A. ויש שם דרישה מפורשת: הבדיקה חייבת להבדיל בין הפיטו־קנבינואידים לבין הצורות החומציות שלהם.

מה עוד כתוב על האריזה

מכיוון שהריכוזים המדויקים אסורים בסימון, שווה לדעת מה כן חייב להופיע.

הנוהל קובע שהשם הגנרי של המוצר, לפי תצורתו, ושם הקטגוריה שלו, יופיעו בכיתוב הבולט ביותר על האריזה החיצונית והפנימית, ושהשם הגנרי יופיע בעברית ובאנגלית בגודל שווה. לצד זה נדרש סימון "סם מסוכן" באדום, ובידול גרפי שיאפשר להבחין בבירור בין מוצרים, ובכלל זה בין קטגוריות שונות של אותו יצרן.

התוצאה היא אריזה שמספרת לכם לאיזה מדף המוצר שייך, ולא כמה בדיוק יש בו.

הטבלה עצמה: איפה היא, ולמה היא לא מודפסת כאן

טבלת הקטגוריות המלאה נמצאת בסעיף מפרט הקבלה של נוהל 152, בעדכון מרץ 2024. היא כוללת את שתי הטבלאות, לתפרחות ולשמן, את הקבוצות, ואת הערכים בעמודות THC ו-CBD. הקישור למסמך המלא נמצא ברשימת המקורות בתחתית העמוד, והטבלאות יושבות אחרי הפרק על מפרט הקבלה.

אנחנו לא מעתיקים אותה לכאן. הסיבה מעשית: מדובר בהעתקה ידנית של שורות מספרים מתוך מסמך PDF בעברית, לעמוד שקוראים בו מטופלים, וטעות הקלדה אחת בעמודה כזאת גרועה יותר מכל היעדר טבלה. מה שקובע את ההחלטה של מטופל אינו הערך התאורטי של הקטגוריה אלא המספר שבתעודת האצווה שלו, ואת זה כבר אמרנו למעלה.

למה רואים גם T20/C4 וגם T22/C4

שאלה שמגיעה כמעט מכל מי שמשווה בין שני אתרים.

הטבלה שבתוקף היום כוללת את T22/C4 ואת T18/C3, ואינה כוללת את T20/C4. אותו מסמך קובע שהמוצרים החדשים ייוצרו לפי הקטגוריות האלה החל מ-1 ביולי 2024, ושמ-1 באפריל 2025 לא יימכרו בבתי המרקחת תפרחות או שמנים שאינם לפי הקטגוריות האלה.

לכן, אתר או קטלוג שמציג היום את כל המוצרים כ-T20/C4 מציג שם קטגוריה שאינו מופיע בטבלה הנוכחית. מה שאיננו יכולים לומר לכם, ולא נכתוב: מתי בדיוק נכנס T20/C4 לשימוש, ובאיזה מסמך. לא מצאנו לכך מקור ראשוני, וזו בדיוק סוג העובדה שכל אתר בתחום כותב בביטחון ואנחנו לא.

מה הקטגוריה כן אומרת ומה לא

כן: לאיזו קבוצה המוצר שייך, האם הוא עתיר THC, עתיר CBD או ביניהם, ובאיזה סדר גודל של ריכוז מדובר. זה מספיק כדי להבין למה רופא בוחר קטגוריה מסוימת להתוויה מסוימת. נוהל 106 עושה בדיוק את זה כשהוא קובע שבהתוויית אוטיזם הטיפול יינתן אך ורק במיצוי CBD Rich מהקטגוריות "שמן קנביס רפואי CBD T1/C28" או "T0/C24" או "T1/C20" בלבד.

לא: עוצמת ההשפעה, איכות המוצר, וגם לא אינדיקה או סאטיבה. הרגולציה הישראלית אינה מסווגת לפי החלוקה הזאת בכלל, והיא גם לא מנבאת השפעה, כפי שמוסבר בעמוד אינדיקה, סאטיבה והיבריד — מה זה באמת אומר. מה שכן משנה בין שני מוצרים מאותה קטגוריה, ולמה זה חשוב לבחירה, מוסבר בעמוד איך קנאביס עובד — המדריך המלא.

קטגוריה אינה מינון

בלבול שחוזר בכל פורום. הקטגוריה היא ריכוז. המינון הוא כמה גרם לחודש, והוא נקבע ברישיון.

נוהל 106 קובע שהמינון ההתחלתי יהיה עד 20 גרם לחודש, כלומר כ-0.6 גרם ליום, ומסוג מוצר הקנביס שבו ריכוז החומרים הפעילים הוא הנמוך ביותר. העלאת מינון מחייבת בקשה מנומקת, והיא נעשית בהדרגה במדרגות של 10 גרם. מסלול הרישיון עצמו מוסבר בעמוד רישיון לקנביס רפואי, וההשלכות הבריאותיות של מינון וריכוז נמצאות בעמוד נזקי קנאביס והשפעות על הבריאות.

כשהקטגוריה של מטופל משתנה

זה קורה, ולא תמיד בגלל החלטה רפואית. טבלת הפריטים משתנה מעת לעת, וכשקטגוריה יוצאת מהטבלה, המוצרים שסווגו בה מפסיקים להיות מיוצרים ומשווקים לפיה. הנוהל אף קבע לכך תאריכים: מוצרים חדשים לפי הקטגוריות הנוכחיות מ-1 ביולי 2024, ומ-1 באפריל 2025 לא יימכרו בבתי המרקחת תפרחות או שמנים שאינם לפי הקטגוריות האלה.

מטופל שהתרגל לשם מסוים ומצא שהוא נעלם מהמדף לא בהכרח נתקל בחוסר במלאי. ייתכן שהקטגוריה עצמה כבר אינה קיימת. השאלה שכדאי לשאול את הרוקח היא לא "מתי זה יחזור" אלא "לאיזו קטגוריה זה עבר", ואת ההמשך מנהלים מול הרופא המטפל, בתוך הרישיון.

מה שבית המרקחת רשאי ואינו רשאי לעשות בשלב הזה, ולמה החלפת קטגוריה אינה החלטה של הדלפק, מוסבר באיך ניפוק קנביס רפואי עובד.

ומה עם חומר בלי תווית בכלל

לשקית שנקנתה מחוץ לבית המרקחת אין קטגוריה, גם אם כתוב עליה T22/C4. הקטגוריה היא רשומה בטבלה של נוהל, וקוד שנכתב על שקית אינו הופך אותה לפריט בטבלה הזאת: אין מאחוריו אצווה, אין תעודה חתומה ואין אחראי לשחרור אצוות. ההרחבה נמצאת בעמוד למה לשקית ללא תווית אין קטגוריה בכלל.

ומי שהגיע לכאן בגלל בדיקה שהוא עומד לעבור, ולא בגלל אריזה שהוא מחזיק, ימצא את התשובה בעמוד כמה זמן THC נשאר בגוף.