ואנקה Wanaka

שני דברים שונים שמתערבבים בשיחה

חומר זר הוא כל מה שאינו התפרחת עצמה: גבעולים, עלים שאינם חלק מהפריחה, שאריות של מצע. עליו יש סף מספרי, שני אחוזים מהמשקל, ומעליו האצווה אינה עומדת במפרט.

מזיקים הם סיפור אחר לגמרי. לגביהם אין סף. הנוהל אינו אומר עד כמה מותר, הוא אומר שלא יותרו רמות נוכחות של מזיקים חיצוניים, ומונה במפורש כנימות, טפילים ומכרסמים.

למה ההבדל הזה חשוב לקורא

כי שתי הטענות נשמעות דומה כשמישהו אומר שמצא משהו באריזה. אחת מהן היא שאלה של כמות שנמדדת במעבדה, והשנייה היא כן או לא.

מטופל שמזהה משהו חי או שרידים של משהו חי אינו מדווח על חריגה קטנה. הוא מדווח על אצווה שלא הייתה אמורה להשתחרר, ולנוהל יש מסלול לזה: תלונות והחזרה מהשוק, שמופעל על ידי היצרן ומדווח ליחידה לקנביס רפואי.

איפה זה נבדק

לא רק במעבדה. הנוהל דורש גם בדיקה מאקרוסקופית של החומר, כלומר התבוננות בתפרחות עצמן ותיאורן. זו הבדיקה שתופסת את מה שאין לו מולקולה מזוהה, ובדיוק לכן היא נשארה בנוהל לצד השיטות האנליטיות.

מה זה אומר על קנייה מחוץ לבית מרקחת

שאין שם אף אחד מהשלבים האלה. לא סף של שני אחוזים, לא איסור על מזיקים, לא בדיקה מאקרוסקופית ולא מסלול החזרה מהשוק. מה שנראה נקי בעין הוא כל המידע שקיים.