השאילתה שמובילה לעמוד הזה מחברת שלושה דברים: אריזות שנמכרות עם המילה "רפואי", שמות של זנים, וביקורות עליהם. שלושתם נשמעים כמו מידע. שניים מהם אינם, ולשלישי יש תשובה מדודה שכמעט אף אחד לא כתב בעברית.
מה הביטוי "שקיות רפואי" מתאר
זה אינו מונח רגולטורי. אין בתקנות דבר כזה, ואין רשימה של "שקיות רפואי". זהו ביטוי מהשוק, והוא משתמש במילה שנלקחה מהעולם המפוקח.
בתקנות, "מוצר קנבוס" מוגדר כ"מוצר המכיל סם מסוכן מסוג קנבוס שהוא מוצר מוגמר שאישר המנהל לשימוש רפואי". שימו לב למה שאין בהגדרה: אין בה תיאור של הצמח, של הריכוז או של האיכות. יש בה מעמד.
מכאן שהמילה "רפואי" אינה תכונה של חומר אלא תיאור של מסלול: מוצר שאושר, שיוצר לפי נוהל, שנבדק באצווה, ושנופק בבית מרקחת על פי מרשם. הביטוי "רפואי ללא מרשם" מוחק בדיוק את החלק שנותן למילה את משמעותה. הוא גם מתועד: יו"ר ארגון הרוקחים פרסם ב-2022 טור שציטט מסרונים שהופצו לציבור בנוסח "לא צריך רישיון כדי לקבל שקית רפואי". הפירוט המלא נמצא במה נמכר כ"רפואי ללא מרשם".
ומה השם של הזן מתאר
כאן נמצאת התשובה שהעמוד הזה קיים בשבילה, והיא מדודה.
בשנת 2020 פורסם מחקר שבדק 2,662 דגימות תפרחת שנאספו בנבדה בין ינואר 2016 ליוני 2017. הדגימות נמדדו במעבדת צד שלישי מוסמכת מטעם המדינה, והפרופילים הכימיים שלהן, קנבינואידים וטרפנואידים, נותחו בניתוח מרכיבים ראשיים.
לדגימות היו צמודים 637 שמות שונים. אחרי תיקון שגיאות כתיב ואיחוד וריאציות של אותו שם נשארו 396 שמות ייחודיים.
התוצאה: שלושה פרופילים כימיים מוגדרים היטב. שלושה. החוקרים כתבו במפורש שהשמות "מגזימים בהערכת המגוון ואינם מוסרים למטופלים מידע על התכונות הכימיות", ושהם "יוצרים תחושה מדומה של מגוון מוצרים".
והגנטיקה לא הצילה את השמות
השאלה המתבקשת היא אם המגוון קיים ברמה הגנטית גם אם לא ברמה הכימית. גם זה נבדק באותו מחקר, בהיקף מוגבל.
ניתוח של פולימורפיזמים ברצף ה-DNA העלה 12 קבוצות גנטיות נבדלות. שתים עשרה, לא 396. וחשוב מכך: הגנוטיפים לא התאימו לכימוטיפים שנמדדו באותן דגימות.
החוקרים העלו שתי אפשרויות להסבר. שהסמנים הגנטיים שנבחרו היו צרים מדי מכדי להפריד באמת, או שגורמי סביבה תרמו לפרופיל הכימי יותר מהגנטיקה. שתי האפשרויות מובילות לאותה מסקנה מעשית: ייחוס גנטי, ובוודאי שם מסחרי, אינו מנבא מה יימדד בפועל.
מה זה אומר על ביקורת של זן
עכשיו אפשר לענות על השאלה שבכותרת בצורה מדויקת, בלי לפסול את הז'אנר כולו.
ביקורת מתארת חוויה של אדם אחד, עם אצווה אחת, במינון מסוים, בהקשר מסוים, ובגוף מסוים. זה מידע אמיתי. הוא פשוט מתייחס לאירוע ולא לקטגוריה.
מה שביקורת אינה יכולה לתאר הוא תכונה יציבה של "הזן", מהסיבה שהמחקר מראה: השם אינו מזהה כימי. שתי אריזות שנושאות את אותו שם עשויות להשתייך לפרופילים שונים, לגדול בתנאים שונים, ולהימדד אחרת.
זו הסיבה שדירוגים של זנים נראים סותרים זה את זה. הם לא באמת סותרים; הם פשוט מודדים אירועים שונים ומדביקים להם תווית משותפת שאינה משותפת.
המקרה המקביל שכבר תוקן
ההיגיון הזה אינו חדש בתחום, והוא כבר עבר תיקון פעם אחת. במשך שנים ההבחנה בין "אינדיקה" ל"סאטיבה" הוצגה כמנבאת השפעה, ובספרות המחקרית ההבחנה הזאת אינה עומדת במבחן.
שם של קטגוריה מורפולוגית אינו מנבא הרכב כימי, מאותה סיבה בדיוק ששם מסחרי אינו מנבא אותו. הפירוט, על המקורות שמראים את זה, נמצא באינדיקה מול סאטיבה: מה המחקר אומר.
אז מה כן נושא מידע
זה החלק הבונה, והוא קיים. במסלול המפוקח יש מסמך אחד שמכיל מדידות, והוא תעודת האצווה.
נוהל IMC-GMP 152 קובע בסעיף 4.2.7.6 שהבדיקות מבוצעות על מדגם מכל אצוות ייצור, ושתוצאותיהן מופיעות בתעודת האצווה. מפרט הקבלה שבסעיף 4.2.7.7 הוא הרשימה:
- ריכוז חומרים פעילים, בשיטה שחייבת להפריד בין הקנבינואידים השונים ובין הצורות החומציות שלהם. זהו המספר שמחליף את שם הזן.
- מופע וזיהוי, כולל בדיקה מיקרוסקופית.
- חומרים זרים עד 2% ממשקל החומר, ובלי נוכחות מזיקים חיצוניים.
- אחוזי לחות עד 12%, הפרמטר שקובע אם החומר יעלה עובש באחסון.
- שאריות חומרי הדברה מול רשימת חומרים מותרת.
- מתכות כבדות: קדמיום עד 0.5, עופרת עד 5.0, כספית עד 0.1 וארסן עד 2.5 חלקים למיליון.
- רעלנים פטרייתיים: אפלטוקסין B1 עד 2 מיקרוגרם לקילוגרם, סך אפלטוקסינים עד 4, ואוכרטוקסין A עד 2 בתפרחות ועד 0.5 בשמן.
- גורמים מיקרוביאליים, ברמות שנקבעו לפי הפרמקופיאה האירופית.
הפירוט על כל אחד מהמזהמים האלה, ומה הוא עושה, נמצא בקנאביס מרוסס ומזוהם.
למה ההפרדה בין הצורות החומציות חשובה
הפריט הראשון ברשימה נראה טכני, ובלעדיו כל מספר אחר חסר משמעות.
בצמח החי הקנבינואידים נמצאים בעיקר בצורתם החומצית, וההמרה לצורה הפעילה מתרחשת בחימום. שיטת מדידה שאינה מפרידה בין השתיים מחזירה מספר שמערבב שתי ישויות שונות.
לכן הדרישה בנוהל אינה "למדוד THC" אלא למדוד בשיטה שמפרידה. זה ההבדל בין תוצאה לבין הערכה, והוא גם ההבדל בין מה שכתוב בתעודת אצווה לבין מה שמישהו אומר בעל פה.
והקוד שעל האריזה אינו המדידה
בלבול נפוץ נוסף: הקוד מסוג T20/C4 שמופיע לצד שם המוצר.
הצמד הזה הוא קטגוריית פריט של משרד הבריאות, כלומר טווח שאליו משויך המוצר, ולא תוצאה שנמדדה באריזה שקיבלתם. המדידה בפועל נמצאת בתעודת האצווה, ושם היא מופיעה כמספר עם סטייה מותרת.
ההשלכה: קוד כזה שמצוטט מחוץ למסלול המפוקח ריק לגמרי, מפני שהוא שייך למערכת סיווג שלמוצר לא מפוקח אין בה מקום. מה הקוד כן אומר מוסבר בקטגוריות T/C ומה הן מודדות.
מה שלא ניתן להשלים מחוץ למסלול
עד כאן דובר על מה שכן ידוע כשיש מסמך. שווה לומר במפורש מה קורה כשאין.
מחוץ למסלול המפוקח אין אצווה. זו אינה אמירה על איכות, אלא על ישות: אין יחידה שאפשר לדגום ממנה, ולכן אין תוצאה שיכולה להתייחס למשהו. תעודה שמוצגת בצילום מנתקת בדיוק את הקשר הזה, מפני שהיא מסמך שאפשר לצרף לכל חומר.
ואם השאלה היא כמה מהחומר בשוק בכלל בעייתי, התשובה הכנה היא שאיש אינו יודע. הסקירה השיטתית המקיפה בנושא כותבת שהשכיחות של המזהמים וההשפעה האנושית הישירה שלהם מתועדות בספרות באופן דל. כל אחוז שמופיע בדיון על השוק הישראלי לא נמדד.
שלוש שאלות שיש להן תשובה
במקום "איזה זן", יש שלוש שאלות שאפשר לענות עליהן בפועל.
מה הקטגוריה. הקטגוריה נוקבת ביחס בין החומרים הפעילים כטווח, והיא מה שרשום ברישיון או במרשם. היא אינה שם מסחרי, ולכן היא נשארת יציבה גם כשהמוצר מתחלף.
מה נמדד באצווה הזאת. התעודה שמלווה את האצווה מחזיקה את המספר בפועל, ולא את הטווח. זהו הנתון הקרוב ביותר למה שרוב האנשים מנסים לחלץ מביקורות.
מה מתאים למצב. זו שיחה עם רופא או עם רוקח, ולא נתון שאפשר לחפש. היא גם השאלה שהכי נעלמת מחוץ למסלול המפוקח, מפני ששם אין את מי לשאול.
מה שכן שווה לקרוא בביקורת
לא צריך לזרוק את הז'אנר. צריך לקרוא אותו נכון.
ביקורת שמתארת תופעת לוואי, קושי בשימוש, מרקם, טעם או חוויה סובייקטיבית מוסרת מידע על אירוע. היא שימושית בדיוק כמו כל עדות אישית: מכוונת לשאלה, לא עונה עליה.
ביקורת שמנסחת המלצה כללית מסוג "הזן הזה טוב ל..." טוענת טענה שהיא אינה יכולה לבסס, ולא מפני שהכותב אינו כן. השם שהיא נשענת עליו אינו מזהה יציב, ולכן ההמלצה אינה ניתנת להעברה לאריזה הבאה.
למה השמות בכלל נוצרו
שווה להבין מאיפה המערכת הזאת הגיעה, מפני שזה מסביר למה היא לא נועדה למה שהיא משמשת בפועל.
שמות של זנים נולדו בשוק לא מפוקח, אצל מגדלים שהצליבו קווים ונתנו לתוצאה שם. שם כזה תפקד כסימן מסחרי: הוא בידל מוצר ממוצר, והוא נשא מוניטין. מה שמעולם לא עמד מאחוריו הוא רישום מרכזי, הגדרה מוסכמת או בדיקה שמאמתת שהשם תואם להרכב.
לכן אין זה מפתיע שבמדגם הגדול שנבדק נמצאו 637 שמות שאחרי ניקוי צומצמו ל-396, ושחלקם היו וריאציות ושגיאות כתיב של אותו שם. מערכת שמות שנוצרה כך אינה מערכת סיווג, והחוקרים כתבו שהיא מייצרת תחושה מדומה של מגוון.
טרפנים, והמקום שבו הם כן נמדדים
חלק מהדיון על זנים נשען על טרפנים, אותן תרכובות ריח שנמצאות בצמח. שווה לדייק מה ידוע עליהן כאן ומה לא.
באותו מחקר, דווקא פרופיל הטרפנואידים הוא זה שהגדיר את שלושת הכימוברים בצורה הברורה ביותר. כלומר יש בהם אינפורמציה, והיא נמדדת. מה שהיא לא עשתה הוא להצדיק 396 קטגוריות: אותם פרופילים עצמם התכנסו לשלוש קבוצות.
ההבדל בין שתי האמירות האלה הוא כל הסיפור. לטרפנים יש משמעות ולשם הזן יש משמעות נשמעות כמו אותה טענה, והן לא. הראשונה מדברת על משהו שנמדד במעבדה; השנייה על תווית.
ומה עם "הכי חזק"
השאלה שמגיעה מיד אחרי איזה זן היא מה הכי חזק, ולה יש תשובה פשוטה שאינה מספקת אף אחד.
עוצמה, במובן שאפשר למדוד, היא ריכוז החומרים הפעילים, והוא נמדד באצווה ומופיע בתעודה. הוא אינו תכונה של שם ואינו תכונה של קטגוריה: הקטגוריה היא טווח, והאצווה היא המספר.
באותו מחקר, הכימובר הנפוץ ביותר היה כזה שמכיל THC גבוה כמעט ללא קנבינואידים אחרים בכמות משמעותית. במילים אחרות, המגוון שהשמות הבטיחו נטה בפועל לכיוון אחד. מי שמחפש את הקצה כנראה כבר נמצא בו, וזה בדיוק המצב שבו מינון ידוע חשוב יותר ולא פחות.
מה שהעמוד הזה לא עושה
אין כאן המלצה על מוצר, אין השוואה בין יצרנים, ואין הפניה לשום מקום שאפשר לקנות בו. זו הבחנה שנשמרת בכל דפי האתר.
הסיבה קשורה ישירות לנושא. הטענה המרכזית כאן היא ששם אינו נושא מידע יציב, ולכן כל המלצה שנשענת על שם הייתה סותרת את מה שנכתב למעלה. מה שאפשר למסור הוא מה נמדד, איפה זה רשום, ומול איזה סף.
והסייג על המקור
המחקר שהעמוד הזה נשען עליו הוא אמריקאי, ממדינת נבדה, והוא בדק דגימות מהשנים 2016 עד 2017. הוא אינו מחקר על הקטלוג הישראלי ואינו טוען דבר עליו.
מה שהוא כן מבסס הוא טענה על שמות כמזהים: כשבודקים מדגם גדול של דגימות מעבדה ומשווים בין השם שהוצמד להן לבין הפרופיל הכימי שנמדד בהן, השם אינו מנבא. הטענה הזאת אינה תלויה במדינה שבה נאספו הדגימות, מפני שמערכת השמות עצמה חוצה גבולות.
לסיכום
שם של זן הוא תווית שיווקית עם היסטוריה, לא מזהה כימי. במדגם הגדול שנבדק, 396 שמות התכנסו לשלושה פרופילים, ו-12 הקבוצות הגנטיות שנמצאו לא התאימו לפרופילים האלה. ביקורת שנשענת על השם הזה יכולה לתאר חוויה, ולא תכונה.
מה שכן נושא מידע הוא מה שנמדד: קטגוריה, תעודת אצווה, ושיחה עם מי שמוסמך. מדריך הקודים והקטגוריות של המוצרים הרשומים בישראל נמצא במדריך הזנים והקודים, והשאלה שממנה כל זה מתחיל, מה בכלל נמכר תחת המילה "רפואי", בשקיות רפואי ללא מרשם — מה זה באמת.
שאלות נפוצות
מה זה "שקיות רפואי"?
זהו ביטוי מהשוק ולא מונח רגולטורי. הוא מתאר אריזות שנמכרות תוך שימוש במילה "רפואי", שלקוחה מהעולם המפוקח. בתקנות, "מוצר קנבוס" הוא מוצר מוגמר שאישר מנהל משרד הבריאות לשימוש רפואי, והוא מסופק למטופל בבית מרקחת על פי מרשם. המילה מתארת מסלול מסמכים, לא תכונה של חומר.
האם שם של זן אומר משהו על ההרכב הכימי?
פחות ממה שנדמה. מחקר שפורסם ב-2020 בדק 2,662 דגימות תפרחת מנבדה, שנמדדו במעבדה מוסמכת מטעם המדינה. השמות שהוצמדו להן, 637 במקור ו-396 אחרי ניקוי כפילויות ושגיאות כתיב, התכנסו בניתוח מרכיבים ראשיים לשלושה פרופילים כימיים בלבד. החוקרים כתבו שהשמות "מגזימים בהערכת המגוון ואינם מוסרים למטופלים מידע על התכונות הכימיות".
אז ביקורות על זנים חסרות ערך?
לא חסרות ערך, אבל הן מודדות משהו אחר ממה שנדמה. ביקורת מתארת חוויה של אדם אחד עם אצווה אחת, בהקשר מסוים ובמינון מסוים. מה שהיא אינה יכולה לתאר הוא תכונה יציבה של "הזן", מפני שהשם אינו מזהה כימי ואינו מבטיח שהאצווה הבאה תהיה דומה.
מה כן נמדד ומופיע בתעודת האצווה?
לפי מפרט הקבלה בסעיף 4.2.7.7 לנוהל IMC-GMP 152: ריכוז חומרים פעילים בשיטה שמפרידה בין הקנבינואידים לצורות החומציות שלהם, מופע וזיהוי, חומרים זרים עד 2%, לחות עד 12%, שאריות חומרי הדברה מול רשימה מותרת, מתכות כבדות, רעלנים פטרייתיים וגורמים מיקרוביאליים. הבדיקות נעשות על מדגם מכל אצוות ייצור.
האם 12 קבוצות גנטיות אינן עדות למגוון?
לא במובן שהצרכן מחפש. באותו מחקר נמצאו בניתוח גנטי מוגבל 12 קבוצות, אבל הן לא התאימו לפרופילים הכימיים. החוקרים העלו שתי אפשרויות: שהסמנים הגנטיים היו צרים מדי, או שגורמי סביבה תרמו לפרופיל הכימי יותר מהגנטיקה. בשני המקרים, ייחוס גנטי אינו מנבא מה יימדד באצווה.
מה כדאי לשאול במקום "איזה זן"?
שלוש שאלות שיש להן תשובה: מה הקטגוריה, מה נמדד בפועל באצווה הזאת, ומה נאמר על ההתאמה למצב הרפואי מול הרופא או הרוקח. שתי הראשונות מופיעות במסמכים, והשלישית היא שיחה. שם של זן אינו מופיע באף אחת מהשלוש.
מקורות
5כל קביעה משפטית או רפואית בעמוד הזה נשענת על מקור ראשוני. הקישורים נבדקו בתאריך המצוין.
- Cannabis Chemovar Nomenclature Misrepresents Chemical and Genetic Diversity; Survey of Variations in Chemical Profiles and Genetic Markers in Nevada Medical Cannabis SamplesCannabis and Cannabinoid Research 5(3):215–230 — Reimann-Philipp U, Speck M, Orser C, Johnson S, Hilyard A, Turner H, Stokes AJ, Small-Howard AL — DOI 10.1089/can.2018.0063נבדק
נתוני נבדה, ארצות הברית, ולא ישראל — וכך הוא מסומן בכל שימוש בו. 2,662 דגימות תפרחת שנאספו בין ינואר 2016 ליוני 2017, שנמדדו במעבדה צד־שלישי מוסמכת מטעם המדינה ונותחו בניתוח מרכיבים ראשיים של פרופילי קנבינואידים וטרפנואידים. 637 שמות במקור, 396 לאחר תיקון שגיאות כתיב ואיחוד וריאציות, ושלושה כימוברים מוגדרים היטב. ניתוח גנטי מוגבל העלה 12 קבוצות שלא התאימו לכימוטיפים. ציטוטים: השמות "overestimate the diversity and do not inform patients regarding chemical properties" ו"imply a false sense of diversity of products".
- IMC-GMP — דרישות איכות לייצור מוצרי קנביס, חוזר היחידה לקנביס רפואי מספר 152, עדכון 5: מרץ 2024משרד הבריאות — היחידה לקנביס רפואינבדק
סעיף 4.2.7.6 — הבדיקות מבוצעות על מדגם מכל אצוות ייצור ותוצאותיהן מופיעות בתעודת האצווה. סעיף 4.2.7.7 — מפרט הקבלה: ריכוז חומרים פעילים בהפרדה בין הקנבינואידים לצורות החומציות שלהם, מופע וזיהוי, חומרים זרים עד 2%, לחות עד 12%, שאריות חומרי הדברה מול רשימה מותרת, מתכות כבדות (קדמיום 0.5, עופרת 5.0, כספית 0.1, ארסן 2.5 ppm), אפלטוקסין B1 עד 2 וסך אפלטוקסינים עד 4 מיקרוגרם לקילוגרם, אוכרטוקסין A עד 2 בתפרחות ועד 0.5 בשמן, וגורמים מיקרוביאליים לפי הפרמקופיאה האירופית. עותק שמור: docs/research/raw/imc-gmp-152-2024.pdf
- תקנות הסמים המסוכנים, תש"ם-1979 — הגדרת "מוצר קנבוס", תקנות 4א, 11(ב)ויקיטקסט — נוסח החקיקה המלאנבדק
הגדרת "מוצר קנבוס": "מוצר המכיל סם מסוכן מסוג קנבוס שהוא מוצר מוגמר שאישר המנהל לשימוש רפואי". תקנה 4א מתירה החזקה ושימוש רק למי שהשיג את המוצר באמצעות מרשם לפי התקנות, ותקנה 11(ב) מחייבת אספקה בידי רוקח מורשה בבית מרקחת.
- צרכני הקנאביס? היזהרו מההודעה החמורה הזואייסנבדק
טור של דוד פפו, יו"ר ארגון הרוקחים, המצטט מסרונים שהופצו לציבור הרחב ובהם הנוסח "שקיות רפואי ללא צורך במרשם" ו"לא צריך רישיון כדי לקבל שקית רפואי". משמש כאן כתיעוד לכך שהביטוי שבכותרת הוא אוצר מילים שיווקי שנשען על מילה מהעולם המפוקח.
- Cannabis contaminants: sources, distribution, human toxicity and pharmacologic effectsBritish Journal of Clinical Pharmacology 84(11) — Dryburgh LM et al. — DOI 10.1111/bcp.13695נבדק
סקירה שיטתית. משמשת כאן לכך שהשכיחות של המזהמים וההשפעה האנושית שלהם מתועדות בספרות באופן דל, ולכן אין בסיס לאחוזי שכיחות שמופיעים בדיונים על השוק.